Eclesiastes 11

1 Lança o teu pão sobre as águas, porque depois de muitos dias o acharás.

שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו׃

2 Reparte com sete, e ainda até com oito, porque não sabes que mal haverá sobre a terra.

תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ׃

3 Estando as nuvens cheias, vazam a chuva sobre a terra, e caindo a árvore para o sul, ou para o norte, no lugar em que a árvore cair ali ficará.

אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא׃

4 Quem observa o vento, nunca semeará, e o que olha para as nuvens nunca segará.

שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור׃

5 Assim como tu não sabes qual o caminho do vento, nem como se formam os ossos no ventre da mulher grávida, assim tu não sabes as obras de Deus, que faz todas as coisas.

כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל׃

6 Pela manhã semeia a tua semente, e à tarde não retires a tua mão, porque tu não sabes qual será reto, se isto, se aquilo, ou se ambas estas coisas igualmente serão boas.

בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃

7 Deveras suave é a luz, e agradável é aos olhos ver o sol.

ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש׃

8 Porém se o homem viver muitos anos, e em todos eles se alegrar, também se deve lembrar dos dias das trevas, porque hão de ser muitos, e tudo quanto sucedeu é vaidade.

כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃

9 Alegra-te, mancebo, na tua mocidade, e recreie-se o teu coração nos dias da tua mocidade, e anda pelos caminhos do teu coração, e pela vista dos teus olhos: sabe, porém, que por todas estas coisas te trará Deus a juízo

שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט׃

10 Afasta pois a ira do teu coração, e remove da tua carne o mal, porque a adolescência e a juventude são vaidade.

והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל׃