Atos 4

1 E, estando eles falando ao povo, sobrevieram os sacerdotes, e o capitão do templo, e os saduceus,

ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃

2 Doendo-se muito de que ensinassem o povo, e anunciassem em Jesus a ressurreição dos mortos.

כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃

3 E lançaram mão deles, e os encerraram na prisão até ao dia seguinte, pois era já tarde.

וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃

4 Muitos, porém, dos que ouviram a palavra creram, e chegou o número desses homens a quase cinco mil.

ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃

5 E aconteceu, no dia seguinte, reunirem-se em Jerusalém os seus principais, e anciãos e escribas,

ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃

6 E Anás, o sumo sacerdote, e Caiphas, e João, e Alexandre, e todos quantos havia da linhagem do sumo sacerdote.

וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃

7 E, pondo-os no meio, perguntaram: Com que poder fizestes isto, ou em nome de quem?

ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃

8 Então Pedro, cheio do Espírito Santo, lhes disse: principais do povo, e vós, anciãos de Israel.

וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃

9 Visto que hoje somos interrogados acerca do benefício feito a um homem enfermo, do modo como foi curado,

אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃

10 Seja conhecido a vós todos, e a todo o povo de Israel, que em nome de Jesus Cristo, o nazareno, aquele a quem vós crucificastes e a quem Deus resuscitou dos mortos, em nome desse é que este está são diante de vós.

יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא׃

11 Este é a pedra que foi rejeitada por vós, os edificadores, a qual foi posta por cabeça de esquina.

והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃

12 E em nenhum outro há salvação, porque também debaixo do céu nenhum outro nome há, dado entre os homens, em que devamos ser salvos.

ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃

13 Então eles, vendo a ousadia de Pedro e João, e informados de que eram homens sem letras e indoutos, se maravilharam; e conheciam que eles haviam estado com Jesus.

ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃

14 Mas, vendo estar com eles o homem que fôra curado, nada tinham que dizer em contrário.

ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃

15 E, mandando-os sair fora do conselho, conferenciaram entre si,

ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃

16 Dizendo: Que havemos de fazer a estes homens? porque a todos os que habitam em Jerusalém é manifesto que por eles foi feito um sinal notório, e não o podemos negar;

ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃

17 Mas, para que não se divulgue mais entre o povo, ameacemo-los para que não falem mais nesse nome a homem algum.

אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃

18 E, chamando-os, disseram-lhes que absolutamente não falassem, nem ensinassem, no nome de Jesus.

ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃

19 Respondendo, porém, Pedro e João, lhes disseram: julgai vós se é justo, diante de Deus, ouvir-vos antes a vós do que a Deus

ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃

20 Porque não podemos deixar de falar do que temos visto e ouvido.

כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃

21 Mas eles ainda os ameaçaram mais, e, não achando motivo para os castigar, deixaram-nos ir, por causa do povo; porque todos glorificavam a Deus acerca do que acontecera:

ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃

22 Pois tinha mais de quarenta anos o homem em quem se operara aquele milagre de saúde.

כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃

23 E, soltos eles, foram para os seus, e contaram tudo o que lhes disseram os principais dos sacerdotes e os anciãos.

ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃

24 E, ouvindo eles isto, unânimes levantaram a voz a Deus, e disseram: Senhor, tu és o Deus que fizeste o céu, e a terra, e o mar, e todas as coisas que neles há;

ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

25 Que disseste pela boca de David, teu servo: Porque bramaram as gentes, e os povos pensaram coisas vãs?

אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

26 Levantaram-se os reis da terra, e os príncipes se ajuntaram à uma, contra o Senhor e contra o seu Ungido.

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

27 Porque verdadeiramente contra o teu Santo Filho Jesus, que tu ungiste, se ajuntaram, não só Herodes, mas Poncio Pilatos, com os gentios e os povos de Israel;

כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃

28 Para fazerem tudo o que a tua mão e o teu conselho tinham anteriormente determinado que se havia de fazer.

לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃

29 Agora pois, ó Senhor, põe os olhos nas suas ameaças, e concede aos teus servos que falem com toda a ousadia a tua palavra;

ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃

30 Estendendo a tua mão para curar, e para que se façam sinais e prodígios pelo nome do teu Santo Filho Jesus.

בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃

31 E, tendo orado, moveu-se o lugar em que estavam reunidos; e todos foram cheios do Espírito Santo, e falavam com ousadia a palavra de Deus.

ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃

32 E era um o coração e a alma da multidão dos que criam, e ninguém dizia que coisa alguma do que possuia era sua própria, mas todas as coisas lhes eram comuns.

וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃

33 E os apóstolos davam, com grande poder, testemunho da ressurreição do Senhor Jesus, e em todos eles havia abundante graça.

ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃

34 Não havia pois entre eles necessitado algum; porque todos os que possuiam herdades ou casas, vendendo-as, traziam o preço do vendido, e o depositavam aos pés dos apóstolos.

כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם׃

35 E repartia-se por cada um, segundo a necessidade que cada um tinha.

וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו׃

36 Então José, cognominado pelos apóstolos Barnabé (que, traduzido, é Filho de consolação), levita, natural de Chypre,

ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃

37 Possuindo uma herdade, vendeu-a, e trouxe o preço, e o apresentou aos pés dos apóstolos.

גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃