Salmos 104
1 Bemdize, ó alma minha, ao Senhor: Senhor Deus meu, tu és magnificentissimo, estás vestido de gloria e de magestade.
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת |
2 Elle se cobre de luz como de um vestido, estende os céus como uma cortina.
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה |
3 Põe nas aguas as vigas das suas camaras; faz das nuvens o seu carro, anda sobre as azas do vento.
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח |
4 Faz dos seus anjos espiritos, dos seus ministros um fogo abrazador.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט |
5 Lançou os fundamentos da terra, para que não vacille em tempo algum.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד |
6 Tu a cobres com o abysmo, como com um vestido: as aguas estavam sobre os montes.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים |
7 Á tua reprehensão fugiram: á voz do teu trovão se apressaram.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון |
8 Sobem aos montes, descem aos valles, até ao logar que para ellas fundaste.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם |
9 Termo lhes pozeste, que não ultrapassarão, para que não tornem mais a cobrir a terra.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ |
10 Tu, que fazes sair as fontes nos valles, as quaes correm entre os montes.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון |
11 Dão de beber a todo o animal do campo; os jumentos montezes matam a sua sêde.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם |
12 Junto d'ellas as aves do céu terão a sua habitação, cantando entre os ramos.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול |
13 Elle rega os montes desde as suas camaras: a terra se farta do fructo das suas obras.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ |
14 Faz crescer a herva para as bestas, e a verdura para o serviço do homem, para fazer sair da terra o pão,
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ |
15 E o vinho que alegra o coração do homem, e o azeite que faz reluzir o seu rosto, e o pão que fortalece o coração do homem.
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד |
16 As arvores do Senhor fartam-se de seiva, os cedros do Libano que elle plantou,
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע |
17 Onde as aves se aninham: emquanto á cegonha, a sua casa é nas faias.
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה |
18 Os altos montes são um refugio para as cabras montezes, e as rochas para os coelhos.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים |
19 Designou a lua para as estações: o sol conhece o seu occaso.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו |
20 Ordenas a escuridão, e faz-se noite, na qual saem todos os animaes da selva.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער |
21 Os leõesinhos bramam pela preza, e de Deus buscam o seu sustento.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם |
22 Nasce o sol e logo se acolhem, e se deitam nos seus covis.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון |
23 Então sae o homem á sua obra e ao seu trabalho, até á tarde.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב |
24 Ó Senhor, quão variadas são as tuas obras! todas as coisas fizeste com sabedoria; cheia está a terra das tuas riquezas.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך |
25 Assim é este mar grande e muito espaçoso, onde ha reptis sem numero, animaes pequenos e grandes.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות |
26 Ali andam os navios; e o leviathan que formaste para n'elle folgar.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו |
27 Todos esperam de ti, que lhes dês o seu sustento em tempo opportuno.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו |
28 Dando-lh'o tu, elles o recolhem; abres a tua mão, e se enchem de bens.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב |
29 Escondes o teu rosto, e ficam perturbados: se lhes tiras o folego, morrem, e voltam para o seu pó.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון |
30 Envias o teu Espirito, e são creados, e assim renovas a face da terra.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה |
31 A gloria do Senhor durará para sempre: o Senhor se alegrará nas suas obras.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו |
32 Olhando elle para a terra, ella treme; tocando nos montes, logo fumegam.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו |
33 Cantarei ao Senhor emquanto eu viver; cantarei louvores ao meu Deus, emquanto eu tiver existencia.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי |
34 A minha meditação ácerca d'elle será suave: eu me alegrarei no Senhor.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה |
35 Desçam da terra os peccadores, e os impios não sejam mais. Bemdize, ó alma minha, ao Senhor. Louvae ao Senhor.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה |
