Jó 39
1 Sabes tu o tempo em que as cabras montezes parem? ou consideraste as dôres das cervas?
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר |
2 Contarás os mezes que cumprem? ou sabes o tempo do seu parto?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה |
3 Quando se encurvam, produzem seus filhos, e lançam de si as suas dôres.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה |
4 Seus filhos enrijam, crescem com o trigo: saem, e nunca mais tornam a ellas.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו |
5 Quem despediu livre o jumento montez? e quem soltou as prisões ao jumento bravo?
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח |
6 Ao qual dei o ermo por casa, e a terra salgada por suas moradas.
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה |
7 Ri-se do arroido da cidade: não ouve os muitos gritos do exactor.
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע |
8 O que descobre nos montes é o seu pasto, e anda buscando tudo que está verde.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש |
9 Ou, querer-te-ha servir o unicornio? ou ficará na tua cavallariça?
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך |
10 Ou amarrarás o unicornio com a sua corda no rego? ou estorroará apoz ti os valles?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך |
11 Ou confiarás n'elle, por ser grande a sua força? ou deixarás a seu cargo o teu trabalho?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך |
12 Ou fiarás d'elle que te torne o que semeaste e o recolherá na tua eira?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף |
13 Vem de ti as alegres azas dos pavões, que teem pennas de cegonha e d'aguia?
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה |
14 A qual deixa os seus ovos na terra, e os aquenta no pó.
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם |
15 E se esquece de que algum pé os pise, ou os animaes do campo os calquem.
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה |
16 Endurece-se para com seus filhos, como se não fossem seus: debalde é seu trabalho, porquanto está sem temor.
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד |
17 Porque Deus a privou de sabedoria, e não lhe repartiu entendimento.
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה |
18 A seu tempo se levanta ao alto: ri-se do cavallo, e do que vae montado n'elle.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו |
19 Ou darás tu força ao cavallo? ou vestirás o seu pescoço com trovão?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה |
20 Ou espantal-o-has, como ao gafanhoto? terrivel é o fogoso respirar das suas ventas.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה |
21 Escarva a terra, e folga na sua força, e sae ao encontro dos armados.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק |
22 Ri-se do temor, e não se espanta, e não torna atraz por causa da espada.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב |
23 Contra elle rangem a aljava, o ferro flammante da lança e do dardo.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון |
24 Sacudindo-se, e removendo-se, escarva a terra, e não faz caso do som da buzina.
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר |
25 Na furia do som das buzinas diz: Eia! e de longe cheira a guerra, e o trovão dos principes, e o alarido.
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה |
26 Ou vôa o gavião pela tua intelligencia, e estende as suas azas para o sul?
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן |
27 Ou se remonta a aguia ao teu mandado, e põe no alto o seu ninho?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו |
28 Nas penhas mora e habita: no cume das penhas, e nos logares seguros.
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה |
29 Desde ali descobre a preza: seus olhos a avistam desde longe.
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו |
30 E seus filhos chupam o sangue, e onde ha mortos ahi está.
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא |
