Jó 32
1 Então aquelles tres homens cessaram de responder a Job; porque era justo aos seus proprios olhos.
| וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ |
2 E accendeu-se a ira d'Elihu, filho de Baracheel o buzita, da familia de Ram: contra Job se accendeu a sua ira, porque se justificava a si mesmo, mais do que a Deus.
| ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃ |
3 Tambem a sua ira se accendeu contra os seus tres amigos: porque, não achando que responder, todavia condemnavam a Job.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃ |
4 Elihu porém esperou que Job fallasse; porquanto tinham mais edade do que elle.
| ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃ |
5 Vendo pois Elihu que já não havia resposta na bocca d'aquelles tres homens, a sua ira se accendeu.
| וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ |
6 E respondeu Elihu, filho de Baracheel o buzita, e disse: Eu sou de menos edade, e vós sois edosos; receei-me e temi de vos declarar a minha opinião.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃ |
7 Dizia eu: Fallem os dias, e a multidão doa annos ensine a sabedoria.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃ |
8 Na verdade, ha um espirito no homem, e a inspiração do Todo-poderoso os faz entendidos.
| אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ |
9 Os grandes não são os sabios, nem os velhos entendem juizo.
| לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ |
10 Pelo que digo: Dae-me ouvidos, e tambem eu declararei a minha opinião.
| לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃ |
11 Eis que aguardei as vossas palavras, e dei ouvidos ás vossas considerações, até que buscasseis razões.
| הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃ |
12 Attentando pois para vós, eis que nenhum de vós ha que possa convencer a Job, nem que responda ás suas razões:
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ |
13 Para que não digaes: Achamos a sabedoria; Deus o derribou, e não homem algum.
| פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃ |
14 Ora elle não dirigiu contra mim palavra alguma, nem lhe responderei com as vossas palavras.
| ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ |
15 Estão pasmados, não respondem mais, faltam-lhes as palavras.
| חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ |
16 Esperei pois, porém não fallam: porque já pararam, e não respondem mais.
| והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃ |
17 Tambem eu responderei pela minha parte: tambem eu declararei a minha opinião.
| אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃ |
18 Porque estou cheio de palavras, e aperta-me o espirito do meu ventre.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ |
19 Eis que o meu ventre é como o mosto, sem respiradouro, e virá a arrebentar, como odres novos.
| הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃ |
20 Fallarei, e respirarei: abrirei os meus labios, e responderei.
| אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃ |
21 Oxalá eu não faça accepção de pessoas, nem use de sobrenomes com o homem!
| אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃ |
22 Porque não sei usar de sobrenomes: em breve me levaria o meu Creador.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ |
