Jó 14
1 O homem nascido da mulher é curto de dias e farto de inquietação.
| אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ |
2 Sae como a flor, e se corta; foge tambem como a sombra, e não permanece.
| כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ |
3 E sobre este tal abres os teus olhos, e a mim me fazes entrar no juizo comtigo.
| אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ |
4 Quem do immundo tirará o puro? Ninguem.
| מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ |
5 Visto que os seus dias estão determinados, comtigo está o numero dos seus dias; e tu lhe pozeste limites, e não passará além d'elles.
| אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ |
6 Desvia-te d'elle, para que tenha repouso, até que, como o jornaleiro, tenha contentamento no seu dia.
| שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ |
7 Porque ha esperança para a arvore que, se fôr cortada, ainda se renovará, e não cessarão os seus renovos
| כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ |
8 Se se envelhecer na terra a sua raiz, e morrer o seu tronco no pó,
| אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ |
9 Ao cheiro das aguas brotará, e dará ramos para a planta.
| מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ |
10 Porém, morrendo o homem, está abatido: e dando o homem o espirito, então onde está?
| וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ |
11 Como as aguas se retiram do mar, e o rio se esgota, e fica secco,
| אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ |
12 Assim o homem se deita, e não se levanta: até que não haja mais céus não acordarão nem se erguerão de seu somno.
| ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ |
13 Oxalá me escondesses na sepultura, e me occultasses até que a tua ira se desviasse: e me pozesses um limite, e te lembrasses de mim! (Sheol h7585)
| מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585) |
14 Morrendo o homem, porventura tornará a viver? todos os dias de meu combate esperaria, até que viesse a minha mudança?
| אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ |
15 Chama-me, e eu te responderei, e affeiçoa-te á obra de tuas mãos.
| תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ |
16 Pois agora contas os meus passos: porventura não vigias sobre o meu peccado?
| כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ |
17 A minha transgressão está sellada n'um sacco, e amontoas as minhas iniquidades.
| חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ |
18 E, na verdade, caindo a montanha, desfaz-se: e a rocha se remove do seu logar.
| ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ |
19 As aguas gastam as pedras, as cheias afogam o pó da terra: e tu fazes perecer a esperança do homem.
| אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ |
20 Tu para sempre prevaleces contra elle, e elle passa; tu, mudando o seu rosto, o despedes.
| תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ |
21 Os seus filhos estão em honra, sem que elle o saiba: ou ficam minguados sem que elle o perceba:
| יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ |
22 Mas a sua carne n'elle tem dôres: e a sua alma n'elle lamenta.
| אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ |
