Gênesis 8
1 E lembrou-se Deus de Noé, e de toda a besta, e de todo o animal, e de toda a rez que com elle estava na arca: e Deus fez passar um vento sobre a terra, e aquietaram-se as aguas.
| ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃ |
2 Cerraram-se tambem as fontes do abysmo, e as janellas dos céus, e a chuva dos céus deteve-se.
| ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃ |
3 E as aguas tornaram de sobre a terra continuamente, e ao cabo de cento e cincoenta dias as aguas minguaram.
| וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃ |
4 E a arca repousou, no setimo mez, no dia dezesete do mez, sobre os montes de Ararat.
| ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃ |
5 E foram as aguas indo e minguando até ao decimo mez: no decimo mez, no primeiro dia do mez, appareceram os cumes dos montes.
| והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃ |
6 E aconteceu que, ao cabo de quarenta dias, abriu Noé a janella da arca que tinha feito.
| ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃ |
7 E soltou um corvo, que saiu, indo e voltando, até que as aguas se seccaram de sobre a terra.
| וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃ |
8 Depois soltou uma pomba, a vêrse as aguas tinham minguado de sobre a face da terra.
| וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃ |
9 A pomba porém não achou repouso para a planta do seu pé, e voltou a elle para a arca; porque as aguas estavam sobre a face de toda a terra: e elle estendeu a sua mão, e tomou-a, e metteu-a comsigo na arca.
| ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃ |
10 E esperou ainda outros sete dias, e tornou a enviar a pomba fóra da arca.
| ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃ |
11 E a pomba voltou a elle sobre a tarde; e eis, arrancada, uma folha de oliveira no seu bico: e conheceu Noé que as aguas tinham minguado sobre a terra.
| ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃ |
12 Então esperou ainda outros sete dias; e enviou fóra a pomba, mas não tornou mais a elle.
| וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃ |
13 E aconteceu que no anno seiscentos e um, no mez primeiro, no primeiro dia do mez, as aguas se seccaram de sobre a terra: então Noé tirou a cobertura da arca, e olhou, e eis que a face da terra estava enxuta.
| ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃ |
14 E no segundo mez, aos vinte e sete dias do mez, a terra estava secca.
| ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃ |
15 Então fallou Deus a Noé, dizendo:
| וידבר אלהים אל נח לאמר׃ |
16 Sae da arca, tu, e tua mulher, e teus filhos, e as mulheres de teus filhos comtigo.
| צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃ |
17 Todo o animal que está comtigo, de toda a carne, de ave, e de gado, e de todo o reptil que se roja sobre a terra traze fóra comtigo; e povôem abundantemente a terra, e fructifiquem, e se multipliquem sobre a terra.
| כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃ |
18 Então saiu Noé, e seus filhos, e sua mulher, e as mulheres de seus filhos com elle,
| ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃ |
19 Todo o animal, todo o reptil, e toda a ave, e tudo o que se move sobre a terra, conforme as suas familias, saiu para fóra da arca.
| כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃ |
20 E edificou Noé um altar ao Senhor; e tomou de todo o animal limpo, e de toda a ave limpa, e offereceu holocaustos sobre o altar.
| ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃ |
21 E o Senhor cheirou o suave cheiro, e disse o Senhor em seu coração: Não tornarei mais a amaldiçoar a terra por causa do homem; porque a imaginação do coração do homem é má desde a sua meninice, nem tornarei mais a ferir todo o vivente, como fiz.
| וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃ |
22 Emquanto a terra durar, sementeira e sega, e frio e calor, e verão e inverno, e dia e noite, não cessarão.
| עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃ |
A Dove is Sent Forth from the Ark
