Gênesis 21
1 E o Senhor visitou a Sarah, como tinha dito; e fez o Senhor a Sarah como tinha fallado.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר |
2 E concebeu Sarah, e pariu a Abrahão um filho na sua velhice, ao tempo determinado, que Deus lhe tinha dito.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים |
3 E chamou Abrahão o nome de seu filho que lhe nascera, que Sarah lhe parira, Isaac.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק |
4 E Abrahão circumcidou o seu filho Isaac, quando era da edade de oito dias, como Deus lhe tinha ordenado.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים |
5 E era Abrahão da edade de cem annos, quando lhe nasceu Isaac seu filho.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו |
6 E disse Sarah: Deus me tem feito riso: todo aquelle que o ouvir, se rirá commigo.
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי |
7 Disse mais: Quem diria a Abrahão que Sarah daria de mamar a filhos? porque pari-lhe um filho na sua velhice.
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו |
8 E cresceu o menino, e foi desmamado; então Abrahão fez um grande banquete no dia em que Isaac foi desmamado.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק |
9 E viu Sarah que zombava o filho de Hagar a Egypcia, o qual tinha parido a Abrahão.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק |
10 E disse a Abrahão: Deita fóra esta serva e o seu filho; porque o filho d'esta serva não herdará com meu filho, com Isaac.
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק |
11 E pareceu esta palavra mui má aos olhos de Abrahão, por causa de seu filho.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו |
12 Porém Deus disse a Abrahão: Não te pareça mal aos teus olhos ácerca do moço, e ácerca da tua serva; em tudo o que Sarah te diz, ouve a sua voz; porque em Isaac será chamada a tua semente
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע |
13 Mas tambem do filho d'esta serva farei uma nação, porquanto é tua semente.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא |
14 Então se levantou Abrahão pela manhã de madrugada, e tomou pão, e um odre d'agua, e os deu a Hagar, pondo-os sobre o seu hombro; tambem lhe deu o menino, e despediu-a; e ella foi-se, andando errante no deserto de Berseba.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע |
15 E consumida a agua do odre, lançou o menino debaixo de uma das arvores.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם |
16 E foi-se, e assentou-se em frente, afastando-se a distancia d'um tiro d'arco; porque dizia: Que não veja morrer o menino. E assentou-se em frente, e levantou a sua voz, e chorou.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך |
17 E ouviu Deus a voz do menino, e bradou o anjo de Deus a Hagar desde os céus, e disse-lhe: Que tens, Hagar? não temas, porque Deus ouviu a voz do moço desde o logar onde está.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם |
18 Ergue-te, levanta o moço, e pega-lhe pela mão, porque d'elle farei uma grande nação.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו |
19 E abriu-lhe Deus os olhos, e viu um poço d'agua: e foi-se, e encheu o odre d'agua, e deu de beber ao moço.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער |
20 E era Deus com o moço, que cresceu; e habitou no deserto, e foi frecheiro.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת |
21 E habitou no deserto de Paran; e sua mãe tomou-lhe mulher da terra do Egypto.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים |
22 E aconteceu n'aquelle mesmo tempo que Abimelech, com Phichol, principe do seu exercito, fallou com Abrahão, dizendo: Deus é comtigo em tudo o que fazes;
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה |
23 Agora pois, jura-me aqui por Deus que me não mentirás a mim, nem a meu filho, nem a meu neto: segundo a beneficencia que te fiz, me farás a mim, e á terra onde peregrinaste.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה |
24 E disse Abrahão: Eu jurarei.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע |
25 Abrahão, porém, reprehendeu a Abimelech por causa de um poço d'agua, que os servos de Abimelech haviam tomado por força.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך |
26 Então disse Abimelech: Eu não sei quem fez isto; e tambem tu m'o não fizeste saber, nem eu o ouvi senão hoje.
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום |
27 E tomou Abrahão ovelhas e vaccas, e deu-as a Abimelech; e fizeram ambos concerto.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית |
28 Poz Abrahão, porém, á parte sete cordeiras do rebanho.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן |
29 E Abimelech disse a Abrahão: Para que estão aqui estas sete cordeiras, que pozeste á parte?
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה |
30 E disse: Tomarás estas sete cordeiras de minha mão, para que sejam em testemunho que eu cavei este poço.
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת |
31 Por isso se chamou aquelle logar Berseba, porquanto ambos juraram ali.
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם |
32 Assim fizeram concerto em Berseba. Depois se levantou Abimelech e Phichol, principe do seu exercito, e tornaram-se para a terra dos philisteus.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים |
33 E plantou um bosque em Berseba, e invocou lá o nome do Senhor, Deus eterno.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם |
34 E peregrinou Abrahão na terra dos philisteus muitos dias.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים |
