Gênesis 2
1 Assim os céus, e a terra e todo o seu exercito foram acabados.
| ויכלו השמים והארץ וכל צבאם |
2 E havendo Deus acabado no dia setimo a sua obra, que tinha feito, descançou no setimo dia de toda a sua obra, que tinha feito.
| ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה |
3 E abençoou Deus o dia setimo, e o sanctificou; porque n'elle descançou de toda a sua obra, que Deus creára e fizera.
| ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות |
4 Estas são as origens dos céus e da terra, quando foram creados: no dia em que o Senhor Deus fez a terra e os céus:
| אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים |
5 E toda a planta do campo que ainda não estava na terra, e toda a herva do campo que ainda não brotava; porque ainda o Senhor Deus não tinha feito chover sobre a terra, e não havia homem para lavrar a terra.
| וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה |
6 Um vapor, porém, subia da terra, e regava toda a face da terra.
| ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה |
7 E formou o Senhor Deus o homem do pó da terra, e soprou em seus narizes o folego da vida: e o homem foi feito alma vivente.
| וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה |
8 E plantou o Senhor Deus um jardim no Eden, da banda do oriente: e poz ali o homem que tinha formado.
| ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר |
9 E o Senhor Deus fez brotar da terra toda a arvore agradavel á vista, e boa para comida: e a arvore da vida no meio do jardim, e a arvore da sciencia do bem e do mal.
| ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע |
10 E sahia um rio do Eden para regar o jardim; e d'ali se dividia e se tornava em quatro cabeças.
| ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים |
11 O nome do primeiro é Pison: este é o que rodeia toda a terra de Havila, onde ha oiro.
| שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב |
12 E o oiro d'essa terra é bom: ali ha o bdellio, e a pedra sardonica.
| וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם |
13 E o nome do segundo rio é Gihon: este é o que rodeia toda a terra de Cush.
| ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש |
14 E o nome do terceiro rio é Hiddekel: este é o que vae para a banda do oriente da Assyria: e o quarto rio é o Euphrates.
| ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת |
15 E tomou o Senhor Deus o homem, e o poz no jardim do Eden para o lavrar e o guardar.
| ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה |
16 E ordenou o Senhor Deus ao homem, dizendo: De toda a arvore do jardim comerás livremente,
| ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל |
17 Mas da arvore da sciencia do bem e do mal, d'ella não comerás; porque no dia em que d'ella comeres, certamente morrerás.
| ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו--מות תמות |
18 E disse o Senhor Deus: Não é bom que o homem esteja só: far-lhe-hei uma ajudadora que esteja como diante d'elle.
| ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו |
19 Havendo pois o Senhor Deus formado da terra todo o animal do campo, e toda a ave dos céus os trouxe a Adão, para este vêr como lhes chamaria; e tudo o que Adão chamou a toda a alma vivente, isso foi o seu nome.
| ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו |
20 E Adão poz os nomes a todo o gado, e ás aves dos céus, e a toda a besta do campo; mas para o homem não se achava ajudadora que estivesse como diante d'elle.
| ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו |
21 Então o Senhor Deus fez cair um somno pesado sobre Adão, e este adormeceu: e tomou uma das suas costellas, e cerrou a carne em seu logar;
| ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה |
22 E da costella que o Senhor Deus tomou do homem, formou uma mulher: e trouxe-a a Adão.
| ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם |
23 E disse Adão: Esta é agora osso dos meus ossos, e carne da minha carne: esta será chamada varôa, porquanto do varão foi tomada.
| ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת |
24 Portanto deixará o varão o seu pae e a sua mãe, e apegar-se-ha á sua mulher, e serão ambos uma carne.
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד |
25 E ambos estavam nús, o homem e a sua mulher; e não se envergonhavam.
| ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו |
