וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃ |
ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃ |
ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃ |
ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃ |
ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃ |
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃ |
וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃ |
ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃ |
ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ |
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃ |
לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃ |
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃ |
ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃ |
ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃ |
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
צרור את המדינים והכיתם אותם׃ |
כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃ |