ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃ |
וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃ |
ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃ |
ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃ |
ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃ |
ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃ |
ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃ |
וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃ |
והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃ |
ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃ |
ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃ |
הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃ |
ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃ |
ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃ |
אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃ |
ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃ |
ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃ |
וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃ |
ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃ |
ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃ |
האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃ |
אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃ |
מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃ |
וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃ |
ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃ |
ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃ |
בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃ |
את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃ |
ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃ |
ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃ |
ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃ |