Warumi 8

1 Vinu kwahera utoza kwa wantu yawalikala kwa kulikolerana pamuhera na Kristu Yesu.

המשתייכים לישוע המשיח לא יורשעו בדין!

2 Toziya malagaliru ga Rohu yagajega ukomu kwa kulikolerana pamuhera na Yesu Kristu ganekeziya kulawa mumalagaliru ga vidoda yagajega kuhowa.

כי כוח רוח־החיים, אשר בישוע המשיח, שיחרר אותנו מהגלגל החוזר של חטא ומוות הבא בעקבות החטא.

3 Mlungu kashitenda shitwatira ashi, malagaliru geni gaweza ndiri kutenda toziya uzotopa wa muntu. Mlungu kamtumiti Mwana gwakuwi pakawera na nshimba teratera na nshimba zyetu twenga yatuwera na vidoda kuvitoza vidoda.

התורה מעולם לא יכלה להצדיק ולהושיע איש, בגלל האופי החלש של המין האנושי. משום כך שלח אלוהים את בנו בדמות אדם בעל גוף אנושי כשלנו – מלבד החטא שבנו – ושלל מהחטא את השליטה על המאמינים במשיח, וזאת בזכות קורבנו.

4 Mlungu katenditi hangu su mafiliru gaherepa ga Malagaliru yagatendaga kwa ukamilika mngati mwa twenga yatulikala ntambu yakafira Rohu na tulema mafiliru ga nshimba.

על כן אנו יכולים עתה לקיים את דרישות התורה – בתנאי שנחיה על־פי הדרכת רוח הקודש, ולא על־פי הדרכת הטבע הישן והחוטא שלנו.

5 Wantu walii yawalikala kugenderana ntambu yazifira nshimba, walongoziwa na mahala ga nshimba zyawu. Kumbiti walii yawalikala kugenderana ntambu yakafira Rohu, walongoziwa na Rohu ntambu yakafira.

אדם הנשלט על־ידי הטבע החוטא שלו חי למען עצמו ולמען סיפוק תאוותיו, בעוד שאדם הנשלט על־ידי רוח הקודש חי למען אלוהים, ועושה את הטוב בעיני אלוהים.

6 Kulonguziwa na nshimba kujega kuhowa, kumbiti kulonguziwa na Rohu kujega ukomu na ponga.

הליכה בדרך רוח הקודש מביאה חיים ושלום, בעוד שכניעה לטבע החוטא שלנו מביאה מוות,

7 Su wantu yawalongoziwa na mafiliru ga nshimba ndo wankondu wa Mlungu, womberi hapeni wagajimiri Malagaliru ga Mlungu, nakaka hapeni wawezi kugajimira.

שהרי הטבע החוטא שלנו שונא את אלוהים. טבע זה שלנו מעולם לא ציית לאלוהים, וגם לא יציית לו בעתיד.

8 Wantu walii yawajimira mafiliru ga nshimba hapeni wamfiriziyi Mlungu.

כל הנשלטים על־ידי אופיים החוטא אינם יכולים למצוא־חן בעיני אלוהים.

9 Kumbiti mwenga mulikala ndiri kugenderana na mafiliru ga nshimba, ira mulikala kugenderana na mafiliru ga Rohu, payiwera Rohu gwa Mlungu kalikala mngati mwenu. Yoseri yakawera ndiri na Rohu gwa Kristu, yomberi ndo gwa Kristu ndiri.

אולם אתם אינכם נשלטים על־ידי הטבע החוטא שלכם, אלא על ידי רוח הקודש, אם אכן הוא שוכן בקרבכם, כי מי שרוח הקודש אינו שוכן בו איננו שייך למשיח.

10 Kumbiti handa Kristu kamungati mwenu, Rohu ndo makaliru kwa mwenga toziya mtendwa waheri kulongolu kwa Mlungu, kumbiti nshimba zyamwenga pazigenda kuhowa toziya ya vidoda.

אך אם המשיח בקרבכם, אמנם גופכם מת בגלל החטא, אך הרוח הוא חיים לכם כי הוצדקתם.

11 Payiwera Rohu gwa Mlungu yakamzyukisiyiti Yesu kalikala mngati mwenu, su ayu yakamzyukisiyiti Kristu Yesu hakazipanani ukomu nshimba zyenu zyazifira kuhowa, hakatendi hangu kupitira Rohu yakalikala mngati mwenu.

ואם שוכן בכם רוחו של האלוהים אשר הקים את ישוע מן המתים, אלוהים יקים לתחייה גם את גופכם בן־התמותה, על־ידי רוח הקודש השוכן בכם.

12 Su waganja wangu twana uwanda, kumbiti wa kulikala ndiri kugenderana na mafiliru ga nshimba.

לפיכך, אחים יקרים, איננו חייבים דבר לטבע החוטא שלנו ולדרישותיו.

13 Toziya handa pamulikala kugenderana na mafiliru ga nshimba, nakaka mgenda kuhowa, kumbiti handa kupitira Rohu mwankugalaga matendu genu gadoda, nakaka hamlikali.

שכן אם ניכנע לו ונמשיך במעשינו הרעים – נמות. אבל אם בעזרת רוח הקודש נחסל ונמית את פעולות הטבע החוטא שלנו – נחיה.

14 Woseri yawalongoziwa na Rohu gwa Mlungu ndo wana wa Mlungu.

כי כל מי שמודרך על־ידי רוח הקודש של אלוהים הם בנים לאלוהים.

15 Kwa Rohu yakawapanani Mlungu kawatenda ndiri mwenga wamanda na kuwatenda muweri na lyoga, kumbiti Rohu kawatenda mwenga muweri wana wa Mlungu na kwa makakala ga Rohu, twenga tumshema Mlungu, “Tati! Tati gwangu!”

אלוהים לא העניק לנו רוח אשר ישוב לשעבד אותנו לפחד, כי אם רוח המאמץ אותנו לו לבנים, והמאפשר לנו לקרוא לאלוהים: אבא, אבינו.

16 Rohu gwa Mlungu mweni kankulaviya ukapitawu na rohu zya twenga kuwera twenga ndo wana wa Mlungu.

רוח הקודש שהעניק לנו אלוהים מעיד בלבנו ומאשר שאנו באמת בני־אלוהים.

17 Toziya twenga twawana wa Mlungu, hatuwanki tekeleru zoseri Mlungu zyakawatuliriti wantu wakuwi na hatuwanki pamuhera na Kristu vilii Mlungu vyakamtuliriti. Handa patuwera pamuhera na Kristu muntabika yakuwi, hatuweri pamuhera nayomberi viraa muukwisa wakuwi.

ואם אנחנו בני־אלוהים, הרי שאנו גם יורשיו, כלומר, אנחנו יורשים יחד עם המשיח את נחלתו של אלוהים. ברם על־מנת לקחת חלק בכבודו עלינו לסבול למענו.

18 Mona kuwera ntabika zya shipindi sha vinu hapeni gawezi kulifana na ukwisa ulii waugenda kugubutulwa kwa twenga.

אך אין להשוות כלל את סבלנו עתה לעומת הכבוד שייתן לנו אלוהים בבוא הזמן.

19 Vyoseri vyaviumbitwi vyankuhepera kwa lumatamata kwa Mlungu kuwagubutulira wana wakuwi.

שהרי כל הבריאה מצפה בכיסופים להתגלות הבנים לאלוהים.

20 Su, viumbitwi kwa jimilirwa, muntambu ya kuligangamaziya ndiri. Ayi ndo ntambu ndiri ya mafiliru ga viumbitwi, kumbiti toziya ya mafiliru ga Mlungu. Pamuhera na hangu kwana matumbiru

כי באותו יום תשוחרר הבריאה מהשעבוד לכיליון ולמוות – שלהם נכנעה לא מרצונה, אלא מרצון אלוהים – על־מנת שתוכל לקחת חלק בחירות הנפלאה של בני האלוהים.

21 kuwera vyaviumbitwi avi viraa na vyeni havilopoziwi kulawa muwumanda wa kuhalabisiya na haviweri pamuhera muukwisa wa ulekeru wa wana wa Mlungu.

22 Toziya tuvimana kuwera mpaka vinu, viumbi vyoseri vyankulira kwa kutama gambira utama wa mdala wa kulera.

אנחנו יודעים שכל הבריאה נאנחת וגונחת מכאב, כאילו בצירי לידה.

23 Viumbi avi vya gweka yawu ndiri, viraa virii twenga yatuwera Rohu, Rohu ndo yakawera lifupu lya kwanja lya Mlungu, twenga viraa tuwera na utama mngati mwetu, patuhepera tutendwi wana wa Mlungu na nshimba zya twenga zilekeziwi.

לא רק הבריאה נאנחת, אלא גם אנחנו, המאמינים, אשר טעמנו מהאושר הנצחי שהכין אלוהים לאוהביו. כן, אנו נאנחים בציפייה לשחרור מכאב וסבל. אנו גם מצפים ליום שבו יתממש אימוצנו כבנים, ואלוהים יעניק לנו גוף חדש.

24 Kwa matumbiru aga twenga tulopoziwitwi. Kumbiti litumbiru lyahera mana payiwera twankushiwona shilii shatushitumbira. Hashi, gaa kankushitumbira shilii shakashiwona kala?

בתקווה הזאת נושענו, והבה נזכור שתקווה פירושה ציפייה לדבר שעדיין לא ראינו; הרי איננו מצפים למה שאנו רואים או למה שכבר נמצא בידינו.

25 Handa patushitumbira shilii hatwenishiwoni, su twankushihepera kwa hepeleru.

אולם אם אנו מצפים לדבר שאיננו יכולים לראותו, אנו לומדים להמתין לו בסבלנות.

26 Ntambu iraa ayi Rohu kiza kututanga uzotopa yatuwera nawu. Twenga tuvimana ndiri vyavifiruwa kumluwa Mlungu, kumbiti Rohu mweni kankutuluwira kwa Mlungu kwa visoweru hapeni guvitakuli.

גם רוח הקודש עוזר לנו בחולשותינו היום־יומיות ובתפילותינו, שכן איננו יודעים כיצד להתפלל כהלכה, ואיננו יודעים בעד מי ובעד מה להתפלל. אולם רוח הקודש מתפלל בעדנו ובשמנו בתחינות ואנחות עמוקות ממילים.

27 Na Mlungu yakawona mpaka mngati mwa mumyoyu ya twenga, kavimana maholu ga Rohu ayu, toziya Rohu ayu kankuwaluwira wantu wa Mlungu kugenderana na mafiliru ga Mlungu.

האלוהים אשר יודע את המתרחש בלבנו, יודע גם מה מביע הרוח בתחינותיו בעדנו, כי הרוח מתפלל בעדנו לפי רצון האלוהים.

28 Tuvimana kuwera muvitwatira vyoseri, Mlungu kankutenda viherepa kwa walii yawamfira mweni, walii yakawashemiti kulawirana na mpangu gwakuwi.

אנו יודעים שאם נאהב את אלוהים ונתאים את עצמנו לתוכניותיו, כל מה שיקרה לנו יפעל לטובתנו.

29 Woseri walii yawamanitwi kala na Mlungu viraa wasyagulitwi kala su wapati kulifana na Mwana gwakuwi, su Mwana gwakuwi kaweri kifungua mimba pakati pa waumini wavuwa.

שהרי עוד מבראשית החליט אלוהים שכל המאמין בו – והוא ידע היטב מי יאמין בו – ידמה לבנו, כדי שבנו יהיה הבכור בין אחים רבים.

30 Su walii yawasyagulitwi kala na Mlungu, viraa Mlungu ndo yakawashemiti. Walii yakawashemiti ndo walii kawatenditi kumfiriziya Mlungu. Walii yakawatenditi kumfiriziya Mlungu, viraa kawapananiti ukwisa wakuwi.

הוא בחר בנו עוד לפני זמן רב, ובבוא העת הוא קרא לנו אליו, סלח לחטאינו, הצדיק אותנו והעניק לנו מכבודו.

31 Kulawirana na aga, twenga tutakuli hashi? Hashi, payiwera Mlungu kauwega wa twenga, gaa yakaweza kuwera mngondu gwa twenga? Kwahera ata yumu!

מה נאמר, אם כן, על הדברים הנפלאים האלה? אם אלוהים לצדנו איש לא יוכל להיות נגדנו!

32 Mlungu kamwonera ndiri lusungu ata Mwana gwakuwi gwa gweka, kumbiti kamlaviyiti tambiku kwa twenga woseri! Yomberi katupananiti Mwana gwakuwi. Hashi, Mlungu na Mwana gwakuwi watushera ndiri twenga pamuhera na vitwatira vyoseri vyawatupananiti?

אם אלוהים לא חס אף על בנו היחיד, והקריב אותו למען כולנו, האם אתם מטילים ספק בכך שייתן לנו הכול יחד איתו?

33 Hashi, gaa hakawatozi wantu yawasyagulitwi na Mlungu? Ndala! Mlungu mweni ndo yakawawusilira ukondola!

מי יעז להאשים את בני־האלוהים? הרי אלוהים עצמו הכריז שאנו חפים מפשע וצדיקים בעיניו.

34 Hashi, gaa hakawatozi mwenga? Ndala! Kristu Yesu ndo yakahowiti, kayi kazyukiti na kankulivaga uwega wa kumliwu wa Mlungu. Mweni kankutuluwira!

מי, אם כן, ירשיע אותנו? אף אחד – הרי המשיח מת בעדנו וקם לתחייה למעננו, ועתה הוא יושב לימין האלוהים ומפגיע בעדינו לפניו.

35 Hashi, gaa yakaweza kutulekaniziya mumafiliru ga Kristu? Hashi, tabu ama uhushu ama ntabiku ama njala, ama kuwera shivula ama hatali ama kuhowa?

מה מסוגל להרחיק אותנו מאהבת האלוהים, האם צרות? קשיים? רדיפות? רעב? סכנות? מלחמות?

36 Malembu Mananagala ntambu yagalembwa, “Toziya ya gwenga, twenga twamuhatari ya kuhowa vipindi vyoseri, Tutenderwa gambira wakondolu yawagenda kulikitulwa.”

לא ולא! הכתובים אומרים שלמען אלוהים עלינו להיות מוכנים למות בכל עת – כמו שכתוב:”כי עליך הורגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה.“

37 Kumbiti muvitwatira avi vyoseri, tupata ukanga mkulu kupitira Yesu yakatufiriti twenga!

אף־על־פי־כן הניצחון הוא שלנו על־ידי ישוע המשיח, אשר אהב אותנו כל־כך עד שהקריב את עצמו בעדנו.

38 Toziya nuvimana nakaka kwahera shintu shashiweza kutulekaniziya na mafiliru gakuwi ama kuhowa, ama ukomu ama wantumintumi wa kumpindi, ama washamshera ama yagalawira vinu, ama yagalawira kulongolu ama makakala,

אני משוכנע שלא המוות ולא החיים, אף לא מלאכים ושדים, לא בהווה ולא בעתיד ולא שום כוחות,

39 ama kumpindi, ama kumambi. Kwahera shiumbi shoseri shashiweza kutulekaniziya na mafiliru ga Mlungu mu Mtuwa gwetu Yesu Kristu.

לא מקום המצאנו – במרומים או במעמקי הים – דבר לא יוכל להפריד אותנו מאהבת האלוהים, שנגלתה לנו כאשר ישוע המשיח אדוננו הקריב את עצמו למעננו.