Luka 22
1 Msambu gwa mabumunda gachechema ndiri, yagushemwa Pasaka guweri sambira gusoka.
| בהתקרב חג הפסח חיפשו ראשי הכוהנים והסופרים דרך להיפטר מישוע בלי לעורר מהומות בעם – דבר שפחדו ממנו מאוד. |
2 Watambika wakulu na wafunda wa Malagaliru waweriti wankusakula njira ya kumlaga Yesu kwa bada, toziya wawatiriti wantu.
3 Shetani kamwingiriti Yuda, yawamshema Isikariyoti, yumu gwa wantumini walii lilongu na wawili.
| אז נכנס השטן ביהודה איש קריות, שהיה אחד משנים־עשר תלמידי ישוע. |
4 Su Yuda kagenditi na kuyowera na Watambika wakulu na walolera wa numba nkulu ya Mlungu ntambu ya kumgalambuka Yesu kwawomberi.
| יהודה הלך אל ראשי הכוהנים ואל מפקדי משמר בית־המקדש כדי להתייעץ איתם כיצד להסגיר את ישוע לידיהם. |
5 Womberi weniti manemu na wayoweriti na yomberi wamlipi mpiya.
| ראשי הכוהנים ומפקדי משמר בית־המקדש שמחו מאוד על העזרה שהציע להם יהודה, והבטיחו לו כסף. |
6 Yuda kajimiliti, na kaweriti kankusakula lupenyu luherepa lwa kumlaviya Yesu kwawomberi pota na lipinga lya wantu kuvimana.
| מאותה עת חיפש יהודה הזדמנות להסגיר את ישוע לידיהם, כשלא יהיה בחברת אנשים רבים. |
7 Lishaka lisokiti lya msambu gwa mabumunda gachechema ndiri, wakondolu wa shiboga sha Pasaka pawawadumuliti.
| בהגיע חג הפסח, ביום שבו מקריבים זבח, |
8 Yesu kawatumiti Peteru na Yohani, kawagambira, “Mgendi mwakatunyawili shiboga sha Pasaka tupati kuliya.”
| שלח ישוע את פטרוס ויוחנן להכין את הסדר. |
9 Womberi wamkosiyiti, “Gufira twakanyawi koshi?”
| ”היכן אתה רוצה שנכין את הסעודה?“שאלו את ישוע. |
10 Yesu kawankula, “Pamgenda mulushi, hamliwoni na mpalu yakalitwika shiwiga sha mashi. Mmufati mpaka mnumba pakayingira,
| ”בכניסה לירושלים תפגשו אדם נושא כד מים“, השיב ישוע.”לכו אחריו, היכנסו אל הבית שאליו יכנס |
11 mumgambiri mweni kana numba, ‘mfunda kankukosiya, shakoshi shumbakati mweni handiyi Pasaka pamuhera na wafundwa wangu?’
| ואמרו לבעל הבית:’רבנו ביקש שתראה לנו את חדר האורחים אשר הכנת לו ולתלמידיו בשביל הסדר‘. |
12 Yomberi hakawalanguziyi numbakati nkulu mugorofa wayiherepeziya, munyawi amu.”
| הוא יוביל אתכם אל הקומה השנייה ויראה לכם חדר גדול שהכין למעננו. שם תכינו את הסעודה.“ |
13 Wagenditi na woniti kila shintu sawa ntambu Yesu yakawagambiriti, wanyawa shiboga sha Pasaka.
| פטרוס ויוחנן הלכו העירה; הכול התרחש בדיוק כפי שאמר ישוע, והם הכינו את הסדר. |
14 Shipindi pashisokiti, Yesu kalikaliti kuliya shiboga pamuhera na wantumintumi wakuwi.
| מאוחר יותר הגיעו ישוע ושאר התלמידים, וכשהגיעה השעה התיישבו כולם סביב השולחן. |
15 Kawagambira, “Nfira nentu kuliya Pasaka ayi pamuhera na mwenga pamberi pa kundabisiya!
| ”נכספתי לאכול עמכם את סעודת הפסח לפני שאתייסר“, פתח ישוע ואמר: |
16 Nukugambirani ayi ndo Pasaka ya upeleru kuliya na mwenga mpaka palii payiwera kala mu Ufalumi wa Mlungu.”
| ”אני אומר לכם ששוב לא אוכל את סעודת הפסח, עד אשר תתקיים במלוא משמעותה במלכות האלוהים.“ |
17 Shakapanu Yesu katola shikombi, kalonga mayagashii Mlungu, kalonga, “Muwanki shikombi ashi na mlandiri woseri.
| לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך ואמר:”קחו את היין ושתו ממנו כולכם. |
18 Nukugambirani, kwanjira vinu hanandi kayi ndiri divayi ayi mpaka Ufalumi wa Mlungu pawiza.”
| ”דעו לכם ששוב לא אשתה יין עד אשר תבוא מלכות האלוהים.“ |
19 Shakapanu katoliti libumunda, kalonga mayagashii Mlungu, kalimega na kawapanana womberi pakalonga, “Ayi ndo nshimba ya neni yailaviwa kwajili ya mwenga. Mtendi hangu kwa kunhola neni.”
| לאחר מכן הוא לקח כיכר לחם (מצה), הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, נתן לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“ |
20 Viraa avi, kawapanana shikombi sha divayi pawaliyiti kala shiboga, pakalonga, “Lutekeru alu ndo lipatanu lya syayi lyalilaviyitwi kwa mwazi gwangu wagwitika toziya ya mwenga
| בתום הסעודה הגיש להם ישוע עוד כוס יין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה בין אלוהים לביניכם – ברית שנחתמה בדמי. |
21 “Mloli! Ulii yakang'alambuka ka palaa kankuliya pamuhera naneni.
| אולם ליד השולחן יושב האיש שיסגיר אותי. |
22 Mwana gwa Muntu hakahowi ntambu yakafiriti Mlungu, kumbiti shodi kwa muntu yakamgalambuka!”
| בן־האדם הולך למות כפי שנגזר עליו, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו!“ |
23 Palaa wanjiti kulikosiya weni, su gaa pakati petu hakatendi shitwatila ashi.
| התלמידים החלו לשאול זה את זה מי מהם עלול לעשות מעשה נורא שכזה. |
24 Kulawiriti likakatala pakati pa wantumintumi walii gaa ndo hakawezi kuwera mkulu pakati pawu.
| בין התלמידים התעורר ויכוח: מי מהם החשוב ביותר. |
25 Yesu kawagambira, “Wafalumi wa maisi yawawera ndiri Wayawudi yawakolamlima wantu wawu kwa makakala, nawomberi pawawashema ‘Waganja wa wantu.’
| אמר להם ישוע:”בעולמנו רודים המלכים והשליטים בנתיניהם, ובכל זאת אלה נחשבים לדורשים בטוב נתיניהם. |
26 Kumbiti nayiwera hangu pakati penu, kumbiti ulii yakaweriti mkulu pakati penu ndo kalazima kaweri mdidiki gwa woseri, na yakawera mlongoziya ndo kaweri ndundami.
| אולם אצלכם המצב שונה; מי שמרבה לשרת אתכם הוא יהיה הגדול מביניכם, והמנהיג יהיה משרת. |
27 Gaa yakaweriti mkulu, ulii yakalikala pasi kuliya shiboga, ama ulii yakatumika? Imanikana ulii yakalikala pameza kuliya shiboga! Kumbiti neni ndo nandundami pakati penu.
| ומי נחשב גדול, מי שיושב בשולחן או מי שמשרת את מי שבשולחן? כמובן שהיושב בשולחן. ואילו אני ביניכם כמשרת. |
28 “Mwenga mlikala pamuwera na neni shipindi shoseri sha kujerwa kwangu,
| ”מאחר ששמרתם לי אמונים על־אף הצרות והקשיים, |
29 gambira Tati gwangu ntambu yakanupiti ukolamlima, su naneni hanuwapanani ntambu ira ayi.
| ומאחר שאבי הנחיל לי מלכות, הריני מעניק לכם בזאת את הזכות |
30 Hamlii na kulanda pameza pangu mu Utuwa wangu na hamulikali muvibanta vya ufalumi kugatoza makabila lilongu na mawili ga Israeli.
| לאכול ולשתות על שולחני במלכותי, ולשבת על כסאות לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל.“ |
31 “Simoni, Simoni! Gupikaniri! Shetani kapatiti ruusa ya kuwajera mwenga mawoseri, kuvilaviya viherepa kulawa muvidoda, gambira mkulima pakapeta nganu kulawa mumakapi.
| ”שמעון, שמעון, “המשיך האדון,”השטן דורש את כולכם, לסנן אתכם כמו חיטה. |
32 Kumbiti neni nankuluwira kwa Mlungu, Simoni njimiru yaku nayidodomera. Nagwenga pagumbuyira, guwatangi wayagu.”
| אבל התפללתי בעדך שלא תאבד את אמונתך. לאחר שתחזור בתשובה חזק את אחיך.“ |
33 Peteru kamwankula, “Mtuwa, neni ng'enda kala pamuhera na gwenga mushibetubetu, na ata kuhowa pamuhera na gwenga.”
| ”אדוני, “קרא שמעון פטרוס,”אני מוכן ללכת איתך לבית־הסוהר ואף למות איתך!“ |
34 Yesu kamuwankula, “Nukugambira gwenga Peteru, pamberi njogolu hakeniwiki leru hagunemi mala ndatu.”
| אולם ישוע ענה:”פטרוס, אני אומר לך שעוד היום, לפני קריאת התרנגול, תתכחש לי שלוש פעמים ותאמר שאינך מכיר אותי כלל. |
35 Shakapanu Yesu kawakosiyiti wantumintumi wakuwi, “Shipindi shanuwatumiti pota na mpiya, na muhaku ama vilwatu, mpungukiwitwi shintu shoseri?” Wamwankula, “Ndala.”
| ”כאשר שלחתי אתכם לבשר את הבשורה בלי כסף, בלי תרמיל ובלי נעליים האם חסרתם משהו?“המשיך ישוע.”לא חסר לנו דבר“, השיבו. |
36 Yesu kawagambira, “kumbiti vinu, ulii yakawera na muhaku gwa mpiya kagutoli, yakahera na upanga, kawuzi nguwu yakuwi na kahemeri upanga umu.”
| ”אבל עכשיו, “אמר להם ישוע,”למי שיש כסף ותרמיל שייקח אותם איתו; ולמי שאין חרב – שימכור את מעילו ויקנה אחת. |
37 “Toziya nukugambirani, Malembu Mananagala galembwa, ‘Wamtuliti shipinga shimuwera pamuhera na wavidoda,’ ndo mpaka gatimii kwa neni, toziya shawalemba kuusu neni shankwiza kuwera nakaka.”
| כי הגיע המועד שתתקיים הנבואה הכתובה עלי:’הוא נימנה בין פושעים‘. כן, כל מה שכתבו עלי הנביאים יתקיים במלואו.“ |
38 Wantumintumi walonga, “Guloli Mtuwa! Panu kwana mapanga mawili!” Yesu kalonga, “Ayi itosha!”
| ”אדון, “קראו התלמידים,”יש לנו כאן שתי חרבות.“”אלה מספיקות לכם“, השיב ישוע. |
39 Yesu kalawa mulushi na kugenda, ntambu yaiweriti ntambu yakuwi, kagenda mpaka kulugongu lwa mizeyituni, wafundwa wakuwi wamfata.
| לאחר מכן יצא ישוע מהעיר והלך אל הר הזיתים, כמנהגו מדי יום, והתלמידים הלכו בעקבותיו. |
40 Pakasokiti kuliya kawagambiriti, “Mluwi Mlungu namwingira mukujerwa.”
| בהגיעו אל המקום אמר ישוע לתלמידיו:”התפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ |
41 Shakapanu kawaleka kagenda utali wa muntu kuweza kuguma libuwi, kasuntama na kumluwa Mlungu.
| ישוע התרחק מתלמידיו מרחק־מה, כרע על ברכיו והתפלל: |
42 Kalonga, “Tati pagufira, guyiwusiyi nkata ayi ya ndabiku kwa neni. Ata hangu, mafiliru gaku gafiliziwi, pota ganeni ndiri, ira gutendi ntambu yagufira gumweni.”
| ”אבי, אם יש ברצונך, אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני!“ |
43 Palaa wamahoka wa Mlungu kulawa kumpindi wamlawira, su wamtanga.
| לאחר מכן נגלה אליו מלאך מן השמים וחיזק אותו. |
44 Pakaweriti mu kutama nentu, kamluwiti Mlungu na livuki limlawiti gambira matoni ga mwazi, gaturukiti pasi.
| בגלל סבלו הרב הוא התפלל בדבקות רבה, וזיעתו נפלה על הארץ כטיפות דם גדולות. |
45 Pakaluwiti kala, kawawuyiriti wafundwa wakuwi, kawawoniti wagonja mpota, womberi waweriti na hinginiku.
| כאשר סיים ישוע את תפילתו וחזר אל תלמידיו, מצא אותם ישנים מרוב צער ועייפות. |
46 Kawagambira, “Iwera ashi mgonja? Mwimuki na mluwi, namwingira mukujerwa.”
| ”מדוע אתם ישנים?“שאל ישוע.”קומו והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ |
47 Yesu pakaweriti kankali kankuyowera, lipinga lya wantu liza palilongoziwa na Yuda, yumu gwa walii wafundwa lilongu na wawili. Yuda kamgenderiti Yesu na kumnonera.
| בעודו מדבר התקרב אליו קהל גדול של אנשים ובראשם צעד יהודה, שהיה אחד מתלמידיו. יהודה קרב אל ישוע כדי לנשקו, |
48 Yesu kamgambira, “Yuda! Hashi gwankumgalambuka Mwana gwa Muntu kwa kumnona?”
| אולם ישוע אמר לו:”יהודה, האם בנשיקה אתה עומד להסגיר את בן־האדם?“ |
49 Wantumini yawaweriti pamuhera na Yesu pawagawoniti galii gagalawira, womberi wakosiya, “Mtuwa tutumii mapanga getu?”
| כשראו התלמידים את העומד להתרחש שאלו את ישוע:”אדון, אתה רוצה שנכה אותם בחרבות שלנו?“ |
50 Na yumu gwawu kamkomiti upanga ntumintumi gwa Mtambika Mkulu na kamdumula likutu lyakuwi lya kumliwu.
| ואחד מהם קיצץ את אוזנו הימנית של עבד הכוהן הגדול. |
51 Palaa, Yesu kalonga, “Ayi itosha!” Kalishinkula likutu lya muntu ayu, kamuponiziya.
| ישוע עצר בעדם ואמר:”הניחו להם לעשות את שלהם.“לאחר מכן נגע באוזנו של העבד וריפא אותה. |
52 Shakapanu Yesu kawagambira watambika wakulu, na wakulu wawalolera wa Numba nkulu ya Mlungu na wazewi wawiziti kumubata, “Hashi, mwiza na mapanga na vindonga kumbata gambira neni na mpoka?
| ישוע פנה אל ראשי הכוהנים, מפקדי משמר בית־המקדש והזקנים שבאו לאסרו:”מדוע אתם באים אלי בחרבות ובמקלות, האם אני גנב או שודד? |
53 Kila lishaka panweriti pamuhera na mwenga Mnumba nkulu ya Mlungu mumbata ndiri. Kumbiti ashi ndo shipindi shenu asa, ndo shipindi sha ukolamlima wa luwindu.”
| מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי הייתי שם כל יום. אבל זוהי שעתכם, ושעת שלטון החושך.“ |
54 Wamubatiti Yesu na kugenda nayu ukaya kwa Mtambika Mkulu, na Peteru kaweriti kankumfata kwa kutali.
| הם אסרו את ישוע והובילוהו אל בית הכוהן הגדול. פטרוס הלך אחריהם במרחק־מה, |
55 Motu waguwashiti pakati pa uwa, na Peteru kaweriti pamuhera na woseri weni waweriti walikala pamuhera pawayoterata motu.
| אולם הצטרף אליהם כשהדליקו מדורה בחצר והתיישבו סביבה. |
56 Ntumintumi yumu mdala pakamwoniti Peteru kalivaga pakwegera na motu, kamjodoleriti masu na kalonga, “Muntu ayu kaweriti vira pamuhera na Yesu!”
| משרתת אחת הבחינה בפטרוס לאור המדורה. היא נעצה בו מבט וקראה:”האיש הזה היה עם ישוע!“ |
57 Kumbiti Peteru kaberiti pakalonga, “Ndala gwenga, neni nummana ndiri!”
| פטרוס הכחיש בתוקף את דבריה:”אישה, איני מכיר אותו כלל!“ |
58 Shakapanu hera, muntu yumonga kamwona Peteru na kalonga, “Gwenga gwa yumu gwawu!” Kumbiti Peteru kawankula, “Mtuwa gwenga, neni ndiri!”
| כעבור זמן קצר הבחין מישהו אחר בפטרוס.”אתה ודאי אחד מהם!“אמר.”מה פתאום, “הכחיש פטרוס,”אינני אחד מהם!“ |
59 Na lisaa limu pamberi, muntu yumonga kamsisitiza pakatakula, “Nakaka ayu kaweriti pamuhera na Yesu, toziya ayu ndo Mgalilaya vira!”
| כעבור שעה בערך העיר אדם נוסף:”אין לי ספק שהאיש הזה היה עם ישוע, כי שניהם מהגליל.“ |
60 Peteru kamwankula, “Mtuwa gwenga, nuvimana ndiri ntambu yagutakula!” Palaa palii, pakaweriti kankali kankuyowera, njogolu kawika.
| פטרוס הכחיש שוב:”בן־אדם, איני יודע על מה אתה מדבר!“לפני שסיים פטרוס את דבריו נשמעה קריאת התרנגול. |
61 Mtuwa kagalambuka na kumlola Peteru, na Peteru kalihola galii Mtuwa gakamgambiriti, “Leru pamberi njogolu keniwika hagunemi mala ntatu.”
| באותו רגע פנה ישוע והביט בעיניו של פטרוס. אז נזכר פטרוס בדברי האדון:”לפני קריאת התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“ |
62 Peteru kawukiti kugenda kunja, na kalila nentu.
| הוא יצא מהחצר ומירר בבכי. |
63 Wantu walii waweriti wankumlolera Yesu, wamkomiti na kumhigira.
| החיילים שהופקדו על שמירת ישוע לעגו לו, הכו אותו והתעללו בו. |
64 Wamtawiti shitambala kusheni, na wankumkosiya, “Gutungi! Gani yakakukomiti?”
| הם קשרו את עיניו, הכו אותו באגרופים וקראו בלעג:”נביא שכמוך, נחש מי הכה אותך?“ |
65 Wamlavilira visoweru vivuwa vya kumwigilanga.
| הם המשיכו לקלל ולהעליב אותו. |
66 Lishaka lyalifatiti Yesu wamjegiti mushizyungu. Pashizyungu kuweriti na wazewi na watambika wakulu na wafunda wa malagaliru, womberi waliwoniti pamuhera na Yesu wamjegiti kulongolu kwawu.
| למחרת בבוקר הובא ישוע לפני חברי הסנהדרין, ראשי הכוהנים, הסופרים וזקני העם. |
67 Nawomberi wamgambira, “Gutugambiri! Hashi, gwenga gwa Kristu?” Su Yesu kawagambira, “Ata panuwagambira, hapeni mnjimiri,
| ”האם אתה באמת המשיח?“שאלו אותו. אך ישוע השיב:”אם אגיד לכם, לא תאמינו לי, |
68 handa panuwakosiya hapeni mnankuli.
| ואם אשאל אתכם שאלות לא תשיבו לי. |
69 Kwanjira vinu, Mwana gwa Muntu hakalivagi uwega wa kumliwu wa Mlungu kana makakala goseri.”
| אולם עוד מעט בן־האדם ישב לימין גבורת האלוהים.“ |
70 Woseri walonga, “Ndo kulonga gwenga gwa Mwana gwa Mlungu?” Nayomberi kawankula, “Mwenga mtakula handa ndo Neni.”
| ”אם כך, בן־אלוהים אתה?“”אתם אמרתם שאני הוא“השיב ישוע. |
71 Nawomberi walonga, “Tufira ndiri kayi ukapitawu umonga? Twaweni tupikanira shilii shakatakuliti.”
| ”איננו זקוקים לעדויות נוספות!“הם קראו.”במו אוזנינו שמענו אותו אומר דברים אלה!“ |
