< ମାତିଉ 25 >

1 “ହେୱେଡ଼ାଲିଂ ସାର୍ଗେ ରାଜି ୱାନାକା ଏଲେଙ୍ଗ୍‌ ଆନାତ୍‌ । ଦସ୍‌ ଜାଣ୍‌ ଜିପଲିକ୍‌ ୱିଜ଼େକିକ୍‍ ର ର ବଇଟା ଅଜ଼ି ବିବାଦାଂଣେନିଂ ତାତେଙ୍ଗ୍‌ ହାଲ୍‍ଜି ମାଚିକ୍ ।
”אז תידמה מלכות השמים לסיפור על עשר עלמות, אשר לקחו את המנורות שלהן ויצאו לקבל את פני החתן.
2 ହେୱେକ୍‌ ବିତ୍ରେ ପାଞ୍ଚ୍‌ ଜାଣ୍‌ ବୁଦିକାର୍‍ୟାକ୍‍ ଆରି ପାଞ୍ଚ୍‌ ଜାଣ୍‌ ନିର୍‌ବୁଦିୟାକ୍‌ ମାଚିକ୍‌ ।
אולם רק חמש מהן היו חכמות ומילאו את מנורותיהן מראש בשמן. חמש האחרות היו טיפשות ולא מילאו מראש את המנורות.
3 ନିର୍‌ବୁଦିୟାକ୍‌ ବଇଟା ଅତିକ୍‌ ମାତର୍‌ ଜାର୍‌ ଜାର୍‌ କାଜିଂ ପା ଆଦିକ୍‌ ଚିକାଣ୍‌ ଅୱାଦାଂ ମାଚିକ୍‌ ।
4 ବୁଦ୍‍ୟାର୍‍ ଜାର୍‌ ଜାର୍‌ ବଇଟା ଲାହାଙ୍ଗ୍‌ କାଚ୍‌ତ ଚିକାଣ୍‌ ଅଜ଼ି ମାଚାର୍‌ ।”
5 ବିବାଦାଂଣେନ୍‌ ୱାନାକା ମାଲା ଆତିଲେ କଇକ୍‌ ଡ଼ୁଗ୍‌ଜି ଡ଼ୁଗ୍‌ଜି ହୁଞ୍ଚିକ୍ ।
”מכיוון שהחתן איחר לבוא, שכבו העלמות לנוח. בחצות הלילה הן התעוררו לקול תרועה:’החתן בא! צאנה לקבל את פניו!‘
6 “ମାଦିମାଦା ନାଣା କିର ଇନାକା ୱେନ୍ୟା ଆତାତ୍‌, ଇୱାନ୍‌ ହୁଡ଼ା ବିବାଦାଂଣେନ୍‌ ୱାତାନେ, ୱାଡୁ ହେୱାରିଂ ହାସ୍‍ଦାଂ ତାନାସ୍ ।”
7 ହେୱାଡ଼ାଲିଂ ଜିପଲିକ୍‌ ନିଙ୍ଗ୍‌ଜି ଜାର୍‌ ଜାର୍‌ ବଇଟାଙ୍ଗ୍‌ ଜାଲ୍‌ଦି କିତିକ୍‌ ।
”כל הבחורות קמו מיד והיטיבו את המנורות. אלה שלא היה להן שמן ביקשו מעט מחברותיהן, כי מנורותיהן דעכו.
8 ହେୱେଡ଼ାଂ ନିର୍‌ବୁଦିୟାଂ କଇକ୍‌ ବୁଦ୍ୟାକାଂ ଇଚିକ୍‌, “ମାଙ୍ଗେଙ୍ଗ୍‌ ଇଚୁକ୍‌ ଚିକାଣ୍‌ ହିଦାଟ୍ । ମା ବଇଟା ହାଜ଼ି ହାନାତା ।”
9 “ବୁଦ୍ୟାକ୍‍ ଇଚିକ୍‌, ମି କାଜିଂ ଆରି ମା କାଜିଂ ଚିକାଣ୍‌ ସାରି ଆଉତ୍‌ । ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ଦୁକାଣ୍‍ତ ହାଲ୍‌ଜି ଜାର୍‌ ଜାର୍‌ କାଜିଂ ଇଚୁଟିଂ ଚିକାଣ୍‌ କଡ଼୍‌ଜି ତାହିୱାଡୁ ।”
”אולם הבחורות החכמות ענו:’אם ניתן לכן מעט שמן לא יישאר לנו מספיק. לכו לחנות לקנות לעצמכן‘.
10 ଲାଗିଂ ନିର୍‌ବୁଦ୍‌ୟାଂ କଇକ୍‌ ଚିକାଣ୍‌ କଡ଼୍‌ଦେଂ ହସି ହାଚିକ୍‌ । ହେୱେକ୍‌ ତାଙ୍ଗ୍‌ଜି ହାଚି ପାଚେ ବିବାଦାଂଣେନ୍‌ ୱାଜ଼ି ଏକାୱାତାନ୍‌ । ଜାଲ୍‌ଦି ମାନି ପାଞ୍ଚ୍‌ଜାଣ୍‌ କଇକ୍‌ ତା ହୁକେ ବିବା ବଜିତ ହାଚି ପାଚେ କାପାଟ୍‌ ଗେସ୍‍ତାର୍ ।
”אך בזמן שהן הלכו לקנות שמן בא החתן, ואלה שהיו מוכנות נכנסו איתו אל החתונה והדלת ננעלה.
11 “ପାଚେ ବିନ୍‌ ଜିପଲିକ୍‌ ପା ୱାଜ଼ି ଇଚିକ୍‌, ଏ ମାପ୍ରୁ, ଏ ମାପ୍ରୁ, ମା କାଜିଂ କାପାଟ୍‌ ଜେସି ହିଦା ।
”כשחזרו האחרות מאוחר יותר, הן עמדו בחוץ וקראו:’אדוננו, אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘
12 ମାତର୍‌ ବିବାଦାଂଣେନ୍‌ ଉତର୍‌ ହିତାନ୍‌, ଆନ୍‌ ମିଙ୍ଗ୍‌ ହାତ୍‌ପା ଇଞ୍ଜ୍‌ନାଙ୍ଗା, ଆନ୍‌ ମିଙ୍ଗ୍‌ ପୁଞ୍ଜୁଙ୍ଗ୍‌ ।”
”אולם הוא השיב להן מבפנים:’אינני מכיר אתכן!‘
13 କାତା ୱିସ୍ତି ଜିସୁ ଇଚାନ୍‌, ଜାଗ୍ରତ୍‌ ମାନାଟ୍‌, ଇନାକିଦେଂକି ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ହେ ଦିନ୍‌ କି ହେ ସମୁ ପୁନୁଦେର୍‌ ।
”משום כך היו ערים ומוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום ובאיזו שעה אחזור.“
14 “ସାର୍ଗେ ରାଜି ଇ ଲାକେ, ତାଦାଙ୍ଗ୍‌ ଆରେ ରଞ୍ଜୁ ଉତର୍‌ମୁଡ଼୍‌ ୱେନାଟ୍‌ । ଦିନେକ୍‌ ଆଡ଼ିୟା ମାନାୟ୍‌ କେଇଦ ତାଦାଙ୍ଗ୍‌ ଦାନ୍‌ ପିସ୍ତି ହିଜ଼ି ବିଦେସ୍‌ ହାଞ୍ଜେଙ୍ଗ୍‌ ହତାନ୍ ।
ישוע המשיך:”אפשר לתאר את מלכות השמים בעזרת הסיפור על אדם שנסע לארץ רחוקה. לפני נסיעתו הוא קרא למשרתיו והפקיד בידם סכומי כסף, כדי שישקיעו אותם למענו בזמן העדרו.
15 ହେୱାନ୍‌ ରକାନିଂ ହେବାକାରି ପାଞ୍ଚ୍‌ ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ, ଆରେ ରକାନିଂ ରି ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ, ଆରେ ରକାନିଂ ଏକ୍‌ ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ, ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ୱିଜ଼ାରିଂ ହେୱାର୍‌ ସାକ୍ତି ହୁଡ଼୍‌ଜି ହିଜ଼ି ବିଦେସ୍‍ତ ହାଚାନ୍‌ ।
הוא נתן לאחד 50,000 שקלים, לשני – 20,000 שקלים ולשלישי – 10,000 שקלים. הוא חילק את הכסף בהתאם לכישרונו של כל אחד ויצא לדרכו.
16 ପାଞ୍ଚ୍‌ ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ ପାୟା ଆଜ଼ି ମାଚାନ୍‌, ହେୱାନ୍‌ ଦାପ୍ରେ ହେଦାଂ ଅଜ଼ି ବେପାର୍‌ କିଜ଼ି ଆରେ ପାଞ୍ଚ୍‌ ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ ଲାବ୍‌ କିତାନ୍‌ ।
האיש שקיבל 50,000 שקלים החל מיד לקנות ולמכור, ותוך זמן קצר הרוויח עוד 50,000 שקלים.
17 ହେ ଲାକେ ଇନେର୍‌ ରି ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ ପାୟା ଆଜ଼ି ମାଚାନ୍‌, ହେୱାନ୍‌ ଆରେ ରି ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ ଲାବ୍‌ କିତାନ୍‌ ।
גם האיש שקיבל 20,000 שקלים ניגש מיד לעבודה והרוויח עוד 20,000 שקלים.
18 ମତର୍‌ ଇମ୍‌ଣି ଚାକର୍‌ ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ ପାୟା ଆଜ଼ି ମାଚାନ୍‌, ହେୱାନ୍‌ ର ଚିକ୍‌ଲା କାର୍ଚି ହାଉକାର୍ତି ହେ ରୁପା ଟାକାଂ ଡ଼ୁକ୍‌ଚି ଇଡ଼୍‌ତାନ୍‌ ।”
אך האיש שקיבל 10,000 שקלים חפר בור באדמה והטמין בתוכו את הכסף.
19 “ବେସି ଦିନ୍‌ ପାଚେ ଆଡ଼ିୟା ହାଉକାର୍‌ ମାସ୍‍ଦାତାନ୍ ଆରି ଚାକର୍‍ରିଂ ହୁକେ ହିସାବ୍‍ କିତାନ୍‌ ।
”לאחר זמן רב חזר האדון ממסעו, וביקש ממשרתיו לתת דין וחשבון על הכסף שהפקיד בידם.
20 ପାଞ୍ଚ୍‌ ହାଜାର୍‌ ଟାକାଂ ଅଜ଼ି ମାଚି ଚାକର୍‌ ହାଉକାର୍‍ତିଂ ଆରେ ପାଞ୍ଚ୍‌ ହାଜାର୍‌ ହିଜ଼ି ଇଚାନ୍‌, ମାପ୍ରୁ ଏନ୍‌ନାଙ୍ଗ୍‌ ପାଞ୍ଚ୍ ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ ହିଜ଼ି ମାଞ୍ଚାୟ୍, ହୁଡ଼ା, ଆନ୍‌ ପାଞ୍ଚ୍ ହାଜାର୍‌ ଲାବ୍‌ କିତାଂନ୍ନା
האיש שקיבל 50,000 שקלים החזיר לאדוניו 100,000 שקלים.
21 ହାଉକାର୍‌ ୱାର୍‌ୟା ଆଜ଼ି ଇଚାନ୍‌, ହାର୍‌ କିତାୟ୍‌ନା, ଏନ୍‌ ନା ସାବାସ୍‌ ହାର୍‍ଦାକାୟ୍‍ ଆରି ପାର୍ତିନି ଆଡ଼ିୟା । ଏନ୍‌ ପାର୍ତି ବାବ୍ରେ ଅଲପ୍‍ ଦନ୍‍ଦିଂ କାର୍‍ବାର୍‍ କିଦେଙ୍ଗ୍‌ ଆଡ଼୍‍ତିଲେ ନି କେଇଦ ବେସି ଦାନ୍‌ ପିସ୍ତି ହିଦ୍‌ନାଂ । ୱା, ନା ମାପ୍ରୁ ୱାରିତ ମେହାଆଦା!”
האדון שיבח אותו על עבודתו הטובה ואמר:’מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו אחריות גדולה יותר. בוא והשתתף בשמחתי‘.
22 “ରି ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ ଅଜ଼ି ମାଚି ହେବାକାରି ୱାଜ଼ି ଇଚାନ୍‌, ଏ ମାପ୍ରୁ, ଏନ୍‌ନାଙ୍ଗ୍‌ ରି ହାଜାର୍‌ ହିଜ଼ି ମାଞ୍ଚାୟ୍, ଆନ୍‌ ଆରେ ରି ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଲାବ୍‌ କିତାଂନ୍ନା ।”
”אחריו בא האיש שקיבל 20,000 שקלים והצהיר:’אדוני, נתת לי 20,000 שקלים, ועכשיו אני מחזיר לך סכום כפול‘.
23 ହାଉକାର୍‌ ଇଚାନ୍‌, “ସାବାସ୍‌ କିତାୟ୍‌ନା । ଏନ୍‌ ପା ନା ହାର୍‌ଦି ଆଡ଼ିୟା । ଅଲପ୍‍ ଦାନ୍‌ତ ପାର୍ତିତାଂ ଚଚ୍‍ଚାତାୟ୍‍ନା । ବେସି ଦାନ୍‌ ଆନ୍‌ ନିଂ ବାଚି କିଦ୍‍ନାଂ । ୱା ନା ୱାରିତ ମିହାଆଦା ।”
”’עבודה טובה‘, אמר לו האדון.’אתה משרת טוב ונאמן. מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו הרבה יותר!‘
24 “ସେସ୍‌ତ ଏକ୍‌ ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ ଅଜ଼ି ମାଚି ଲକୁ ୱାଜ଼ି ଇଚାନ୍‌, ହାଉକାର୍‍, ଏନ୍‌ ରକାୟ୍‌ କଟି ଲକୁ ଇଦାଂ ଆନ୍‌ ପୁନାଙ୍ଗ୍‌ । ୱିତ୍‍ୱିତି ବାଡ଼୍‌ଦ ଏନ୍‌ ତ୍ରେସ୍‍ନାୟ୍‍ । ବିୟାନ୍‌ ୱିତ୍‌ୱାଦାଂ ତାସ୍‌ ରୁଣ୍ଡାୟ୍‌ କିନାୟ୍‌ ।
לאחר מכן בא האיש שקיבל 10,000 שקלים ואמר:’אדוני, ידעתי שאתה איש קשה, שמצליח לקצור במקום שלא זרעת ולאסוף במקום שלא פיזרת. משום כך פחדתי והסתרתי את הכסף באדמה – והנה הוא!‘
25 ହେଦାଂ କାଜିଂ ଆନ୍‌ ପାଣ୍ଡ୍ରା ଆଜ଼ି ନି ରୁପା ଟାକାଂ ଅଜ଼ି ହାଉକାର୍‍ ମେଦ୍‌ନିତ ମୁଚ୍‌ଚି ଇଡ଼୍‌ଜି ମାଚାଙ୍ଗ୍‌ । ହୁଡ଼ା, ନି ହେ ଡାବୁଙ୍ଗ୍‌ ।”
26 “ହାଉକାର୍‌ ଇଚାନ୍‌, ଡ଼େ ଆଡ୍‍ୱି, ଆଡ଼୍‌ସାୟ୍‌ ଆଡ଼ିୟା! ଏନ୍‌ କିନ୍ଦା ପୁଞ୍ଜିମାଚାୟ୍, ଆନ୍‌ ଇମେତାକେ ୱିତ୍‌ୱାଦାଂ ମାନାଂ, ହେବେ ତ୍ରେସ୍‌ନାଂ ଇମେତାକେ ୱିତ୍‌ୱାଦାଂ ମାନ୍‌ଗାନାଂ ହେବେ ତାସ୍‌ ତ୍ରେସ୍‌ନାଂ ।
”אך אדוניו השיב לו:’רשע שכמוך, עבד עצלן! אם ידעת שאדרוש ממך את הרווח,
27 ତେବେ ନା ଟାକାଂ ଅଜ଼ି ଏନ୍‌ କଲନ୍ତର୍‌ କାଜିଂ ଇଡ଼୍‌ଜି ମାଚାଂମା । ତା ଆତିସ୍‌ ତାଙ୍ଗ୍‌ ଆନ୍‌ କଲନ୍ତର୍‌ ହୁକେ ଉଲ୍‌ଟି ଗାଟା ଆତାଂମା ।”
מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!
28 ଇଦାଂ ଇଞ୍ଜି ହାଉକାର୍‍ ବଲ୍‌ ହିତାନ୍‌, “ଇ ରୁପା ଡାବୁଙ୍ଗ୍‌ ଅଜ଼ି, ଇନେର୍‌ ତାକେ ଦସ୍‌ ହାଜାର୍‌ ରୁପା ଟାକାଂ ମାନିଙ୍ଗ୍, ହେୱାନିଂ ହିଆଟ୍ ।
קחו ממנו את הכסף, ותנו לאיש שיש לו כבר 100,000
29 ଇନାକିଦେଂକି ଇମ୍‌ଣି ଲକୁତ ମାନିଂ, ହେୱାନିଂ ହିୟାଆନାତ୍, ଆରେ ହେୱାନ୍ତି ବେସି ଆନାତ୍‌; ମାତର୍‌ ଇନେରିଂ ହିଲୁତ୍‌, ହେୱାନ୍‌ ଲାଗେ ଇନାକା ମାନାତ୍‌, ହେଦାଂ ନେ ତା ତାକେଣ୍ଡାଂ ଅୟାନାତ୍‌ ।
כי האיש שמנצל היטב את מה שנותנים לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב. ואילו אדם בלתי־אחראי – גם מעט האחריות שניתנה לו תילקח ממנו.
30 ଇ କାମାୟ୍‌ ଆଡ୍‍ୱି ଆଡ଼ିୟାତିଂ ବାର୍ତ ମାଜ୍‌ଗାତ ତୁହିୟାଟ୍‌ । ହେବେ ହେୱାନ୍‌ ଆଡ଼୍‌ବିସ୍‌ ଟାଡାଙ୍ଗ୍‌ କଡ଼୍‌ମଡ଼୍‌ କିଜ଼ି ମାନେନ୍ ।”
קחו עתה את המשרת הזה, שאין בו כל תועלת, והשליכוהו החוצה לחושך, שם יש בכי וחריקת שיניים‘.
31 “ଏଚେକାଡ଼୍‌ଦ ମାନାୟ୍‌ ମାଜ଼ି ରାଜା ଆଜ଼ି ହେୱାନ୍ତି ସାର୍ଗେ ଦୁତ୍‌ତର୍‌ ଲାହାଙ୍ଗ୍‌ ୱାନାନ୍, ରାଜା ଜାଜ୍‌ମାଲ୍‌ ହୁକେ ଗାଦିତ କୁଚ୍‌ଚାନ୍‌,
”אולם כשאני, המשיח, אבוא בתפארתי עם כל המלאכים, אשב על כיסאי בכבוד רב.
32 ସବୁ ଜାତିନି ଲକୁ ତା ଲାଗାଂ ରୁଣ୍ଡା ଆନାର୍‌ । ହେ ଏଚେକାଡ଼୍‌ଦ ମେଣ୍ଡାଗଡ଼ିୟା ଇନେସ୍‌ ଅଡାଙ୍ଗ୍‌ ଆରି ମେଣ୍ଡାକାଂ ବିନେ କିନାନ୍‌, ମାନାୟ୍‌ ମାଜ଼ି ହେ ଲାକେ ମାନାୟ୍‌ତିଂ ରି କୁଦା କିଜ଼ି ବାଗ୍‌ କିନାନ୍‌ ।
כל אומות העולם יתאספו לפני, ואני אפריד ביניהם כרועה המפריד בין הכבשים ובין העיזים.
33 ମେଣ୍ଡାକାଂ ଜାର୍‌ ବୁଜ୍‌ଣି ବାଗାଙ୍ଗ୍‌ ଆରି ଅଡାକାଂ ଡେବ୍ରି ବାଗାଙ୍ଗ୍‌ ଇଟ୍‌ନାନ୍‌ ।”
את הכבשים אעמיד לימיני ואת העיזים לשמאלי.
34 ତା ପାଚେ ହେୱାନ୍ତି ବୁଜ୍‍ଣିତ ମାନି ଲକାରିଂ ରାଜା ଇନାନ୍‌, “ୱାଡୁ, ମିଙ୍ଗେଙ୍ଗ୍‌ ନା ବାୱା ଆସିର୍ବାଦ୍‌ କିତ୍‍ନ୍ନା । ପୁର୍ତି ଉବ୍‍ଜାଣ୍‍ନି ଆରମ୍‌ତାଂ ଇମ୍‌ଣି ରାଜି ମି କାଜିଂ ଜାଲ୍‌ଦି ଆଜ଼ି ମାନାତ୍‌, ୱାଡ ହେବେ ହଣାଟ୍‌ ।
”לאחר מכן אני, המלך, אומר לעומדים לימיני:’בואו, ברוכי אבי, אל המלכות שהוכנה למענכם מאז היווסד העולם.
35 ଆନ୍‌ ନାସ୍‌କି ମାଚାଙ୍ଗ୍‌, ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ଚିଚ୍‍ପାତାଦେର୍ଣ୍ଣା; ଆନ୍‌ ଏସ୍‌କି ଆଜ଼ି ମାଚାଙ୍ଗ୍‌, ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ନାଙ୍ଗ୍‌ ଉଣ୍ଡେଙ୍ଗ୍‌ ହିତ୍‍ତାଦେର୍ଣ୍ଣା । ଆନ୍‌ ଚିନାହିଲ୍‍ୱାଦାଂ ମାଚାଙ୍ଗ୍‌, ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ନାଙ୍ଗ୍‌ ଇଞ୍ଜ ମାଞ୍ଜେଙ୍ଗ୍‌ ବାହା ହିତ୍‌ତାୟ୍‌ ।
כשהייתי רעב – האכלתם אותי. כשהייתי צמא – נתתם לי לשתות. כשהייתי אורח זר – הכנסתם אותי לביתכם.
36 ନାଗ୍‍ଡ଼ା ମାଚାଙ୍ଗ୍‌, ନାଙ୍ଗ୍‌ ହେନ୍ଦ୍ରା ଉସ୍ପି କିତ୍‌ତାଦେର୍ଣ୍ଣା । ଆନ୍‌ ବେମାର୍‌ ମାଚାଙ୍ଗ୍‌, ନାଙ୍ଗ୍‌ ଜତନ୍‌ କିନାଦେର୍‌ ।” ଆନ୍‌ ଜେଲ୍‌ ଇଞ୍ଜ ମାଚାଙ୍ଗ୍‌, ନାଙ୍ଗ୍‌ ହୁଡ଼୍‌ଦେଂ ୱାତାଦେର୍ ।
כשהייתי עירום – הלבשתם אותי. כשהייתי חולה או אסור בכלא – באתם לבקר אותי‘.
37 “ହେବେ ଦାର୍ମିର୍‍ ତାଙ୍ଗ୍‌ ଉତର୍‌ ହିଦ୍‍ନାର୍, ଏ ମାପ୍ରୁ, ଇନାୱାଡ଼ାଂ ଆପେଂ ନିଂ ନାସ୍‌କି ହୁଡ଼୍‌ଜି କାଦି ହିତ୍‍ତାପ୍ କି ଏସ୍‌କି ହୁଡ଼୍‌ଜି ଉଟ୍‍ପି କିତ୍‌ତାପ୍‌?
”ואותם צדיקים יענו:’אדוננו, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא והשקינו אותך?
38 ଆରେ ଇନାୱାଡ଼ାଂ ରୱାନ୍‌ ନିଂ ଚିନାହିଲ୍‌ୱି ଲକୁ ହୁଡ଼୍‌ଜି ଆହା ହିତ୍‍ତାପ୍? କି ନାଗ୍‍ଡ଼ା ହୁଡ଼୍‌ଜି ହେନ୍ଦ୍ରା ଉସ୍ପି କିତ୍‌ତାପ୍‌?
או אורח זר ועזרנו לך? או עירום והלבשנו אותך?
39 ଇନାୱାଡ଼ାଂ ନିଂ ବେମାର୍‌ କି ଜେଲ୍‌ ଇଞ୍ଜ ହୁଡ଼୍‌ଜି ହେବା କିତ୍‌ତାପ୍‌?
מתי ראינו אותך חולה או כלוא ובאנו לבקר אותך?‘
40 ଆରେ ରାଜା ହେୱାରିଂ ଉତର୍‌ ହିନାନ୍‌, ଆନ୍‌ ମିଙ୍ଗେଙ୍ଗ୍‌ ହାତ୍‌ପା ଇଞ୍ଜ୍‌ନାଙ୍ଗା, ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ନା ଇ ହାରୁ ଟଣ୍ଡାର୍‌ ବିତ୍ରେତାଂ ରୱାନ୍‌ କାଜିଂ ଇଦାଂ କିଜ଼ି ମାଚିଲେ ନା କାଜିଂ ନେ ହେଦାଂ କିନାଦେରା ।”
”ואני, המלך, אענה:’כשעשיתם אחד מן הדברים האלה לאחד מאחי הצעירים – כאילו עשיתם אותו לי‘.
41 “ତା ପାଚେ ଡେବ୍ରିବାଗାଙ୍ଗ୍‌ ମାନି ଲକାରିଂ ହେୱାନ୍‌ ଇନାନ୍‌, ଡ଼େ ସାଇପ୍‌ ପାୟାତି ମାନାୟାର୍‌! ନା ମୁମ୍‌ଦାଂ ଦେହା ଆ! ସୟ୍‌ତାନ୍‌ ଆରି ତା ଦୁତ୍‌ତର୍‌ କାଜିଂ ଇମ୍‌ଣି ୱିଜ଼୍‌ୱିନାଣି ଜାଲ୍‌ଦି ଆଜ଼ି ମାନାତ୍‌, ହେବେ ହାଲାଟ୍‌ । (aiōnios g166)
לאחר מכן אפנה אל העומדים לשמאלי ואומר להם:’הסתלקו מכאן, ארורים, אל האש הנצחית שהוכנה לשטן והשדים! (aiōnios g166)
42 ଆନ୍‌ ନାସ୍‌କି ମାଚାଙ୍ଗ୍‌, ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ନାଙ୍ଗ୍‌ ଚିଞ୍ଜେଙ୍ଗ୍‌ ହିଦ୍‍ୱାତାଦେର୍ । ଆନ୍‌ ଏସ୍‌କି ମାନିୱେଡ଼ାଲିଂ ନାଙ୍ଗ୍‌ ଏଜ଼ୁଂ ଉଣ୍ଡେଙ୍ଗ୍‌ ହିଦ୍‍ୱାତାଦେର୍ ।
כי כשהייתי רעב לא האכלתם אותי, וכשהייתי צמא לא נתתם לי דבר לשתות.
43 ଆନ୍‌ ଚିନ୍‍ପୁନ୍‍ୱି ୱେଡ଼ାଲିଂ ନା ଇଞ୍ଜ ବାହା ହିଦ୍‍ୱାତାଦେର୍ । ଆନ୍‌ ନାଗ୍‍ଡ଼ା ମାନିହିଂ ହେନ୍ଦ୍ରା ଉସ୍ପି କିଦ୍‌ୱାତାଦେର୍‌ । ବେମାର୍‌ ଆରି ଜଇଲ୍‌ତ ମାନିୱେଡ଼ାଲିଂ ନା ଜତନ୍‌ ଅୱାତାଦେର୍ଣ୍ଣା ।”
הייתי אורח זר, אולם לא הזמנתם אותי לביתכם. הייתי עירום, ולא הלבשתם אותי. הייתי חולה וכלוא, וכלל לא באתם לבקר אותי!‘
44 “ହେୱାଡ଼ାଂ ହେୱାର୍‌ ଉତର୍‌ ହିଦ୍‌ନାନ୍‌, ଏ ମାପ୍ରୁ, ଇନାୱାଡ଼ାଂ ଆପେଂ ନିଂ ନାସ୍‌କି, ଏସ୍‌କି, ବିଦେସି କି ନାଗ୍‍ଡ଼ା, ବେମାର୍‌ କି ଜଇଲ୍‌ତ ମାନାକା ହୁଡ଼୍‌ଜି ଆପେଂ ନିଂ ହେବା କିଦ୍‍ୱାତାଂନା?”
”ואז הם יענו:’אדון, מתי ראינו אותך רעב או צמא או זר או עירום או חולה או כלוא, ולא עזרנו לך?‘
45 “ରାଜା ଉତର୍‌ ହିନାନ୍‌, ଆନ୍‌ ହାତ୍‌ପା ଇଞ୍ଜ୍‌ନାଙ୍ଗା, ଇ ହାରୁକାର୍‌ ବିତ୍ରେ ରକାନିଂ ଉପ୍‌କାର୍‌ କିଦେଙ୍ଗ୍‌ ମୁନା କିନିହିଙ୍ଗ୍‌, ଏପେଙ୍ଗ୍‌ ନାଙ୍ଗ୍‌ ଉପ୍‌କାର୍‌ କିଦେଙ୍ଗ୍‌ କାୱାତାଦେର୍ଣ୍ଣା ।
”אז יענה להם: אמן, אומר אני לכם!’כאשר סירבתם לעזור לאחד מן האחים הצעירים האלה סירבתם לעזור לי‘.
46 ଇ ଲକୁ ସବୁ ଦିନ୍‌ କାଜିଂ ଡାଣ୍ଡ୍‌ ପାୟାନାର୍ ଆରି ଦାର୍ମିର୍‌ ୱିଜ଼୍‌ୱି ଜିବୁନ୍‌ ପାୟାନାର୍ ।” (aiōnios g166)
”והם ילכו משם לייסורי נצח, ואילו הצדיקים – לחיי נצח.“ (aiōnios g166)

< ମାତିଉ 25 >