וידבר יהוה אל משה לאמר |
צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור להעלת נר תמיד |
מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה--תמיד חקת עולם לדרתיכם |
על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד |
ולקחת סלת--ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת |
ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה |
ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה |
ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה--תמיד מאת בני ישראל ברית עולם |
והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה--חק עולם |
ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי |
ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן |
ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה |
וידבר יהוה אל משה לאמר |
הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה |
ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו |
ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח--בנקבו שם יומת |
ואיש כי יכה כל נפש אדם--מות יומת |
ומכה נפש בהמה ישלמנה--נפש תחת נפש |
ואיש כי יתן מום בעמיתו--כאשר עשה כן יעשה לו |
שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן--כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו |
ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת |
משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם |
וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה |