Salomos Høisang 2
1 «Ein engblom frå Saron er eg, ei lilja frå dalom.»
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים |
2 «Ja, som ei lilja i klunger-holt millom møyar min hugnad er.»
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות |
3 «Liksom ein apall, i skogen stend er venen min millom sveinar. Eg sitje so ljuvt i skuggen hans, og søt er frukti i munn.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי |
4 Inn i vinhuset hev han meg ført, og hans merke yver meg det er kjærleik.
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה |
5 Å, styrk meg med druvekakor, med eple meg kveik! For eg er sjuk av kjærleik.
| סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני |
6 Hans vinstre hand er under mitt hovud, med den høgre femner han meg.
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני |
7 Eg hjarteleg bed dykk, Jerusalems døtter, ved gasellor og hindar i skog, at ikkje de vekkje eller eggje kjærleik, fyrr sjølv han so vil!»
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ |
8 «Høyr! Min ven! Sjå der, han kjem! Yver fjelli, sjå, han sprett, yver haugarne han renn.
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות |
9 Min ven ei gasella er lik eller som ungan hjort. Sjå der! No han stend attum vår vegg. Gjenom glyttom ser han inn.
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים |
10 Han tek til min ven å tala til meg: «Du, min hugnad, statt upp, du, mi fagre, kom ut!
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך |
11 For sjå, no er vinteren slutt, regnet hev kvorve burt.
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו |
12 Du ser blomarne sprett utpå voll. D’er det bilet dei vintrei skjer, og turtelduva ho syng i vårt land.
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו |
13 Fiketreet skyt frukt, vintrei stend alt i blom med angande dåm, du, min hugnad, statt upp, du, mi fagre, kom!
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך |
14 Du, mi duva, i bergeskard, som i fjellveggen sit, lat ditt andlit meg sjå, lat meg høyra ditt mål, for ditt mål er so ljuvt, og ditt andlit so vænt.»
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה |
15 «Fare av og revarne slå, dei revarne små, som i hagom mun gå, for hagarne no, dei tek til å gro.»
| אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר |
16 Min ven er min, og eg er hans, han som gjæter millom liljor.»
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים |
17 «Skrid du, min ven, til dagen vert sval, og skuggarne flyr, ei gasella lik eller ungan hjort uppi skardefjellom.»
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר |
