Salmenes 94
1 Herre, du hemns Gud, du hemns Gud, syn deg i herlegdom!
| אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע |
2 Statt upp, du domar yver jordi, lat dei ovmodige få lika for si gjerning!
| הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים |
3 Kor lenge skal ugudlege, Herre, kor lenge skal ugudlege fegnast?
| עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו |
4 Dei gøyser or seg og fører skamlaus tale; dei skrøyter, alle ugjerningsmenner.
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און |
5 Ditt folk, Herre, krasar dei, og din arv plågar dei.
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו |
6 Enkja og den framande slær dei i hel, og dei myrder dei farlause.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו |
7 Og dei segjer: «Herren ser ikkje, og Jakobs Gud merkar det ikkje.»
| ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב |
8 Merka då, de uvituge i folket! Og de vitlause, når vil de taka til vitet?
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו |
9 Han som hev sett inn øyra, skulde han ikkje høyra? Han som hev laga til auga, skulde han ikkje sjå?
| הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט |
10 Han som tuktar heidningar, skulde han ikkje refsa, han som gjev menneski kunnskap?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת |
11 Herren kjenner mannsens tankar, at dei er fåfengd.
| יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל |
12 Sæl er den mann som du, Herre, tuktar, og som du gjev lærdom or lovi di,
| אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו |
13 til å gjeve honom ro for vonde dagar, til dess det vert grave ei grav for den ugudlege.
| להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת |
14 For ikkje støyter Herren burt sitt folk, og arven sin forlet han ikkje.
| כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב |
15 For domen skal venda um att til rettferd, og alle ærlege i hjarta skal halda med honom.
| כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב |
16 Kven stend upp for meg imot dei vonde? Kven stig fram for meg mot deim som gjer urett?
| מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און |
17 Dersom ikkje Herren var mi hjelp, so vilde sjæli mi snart bu i stilla.
| לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי |
18 Når eg segjer: «Foten min er ustød, då held di miskunn meg uppe, Herre.»
| אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני |
19 Når det kjem mange tunge tankar i mitt hjarta, då huggar dine trøystarord mi sjæl.
| ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי |
20 Er vel tynings-domstolen i samlag med deg, der dei lagar urett i hop til rett?
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק |
21 Dei flokkar seg i hop mot sjæli åt den rettferdige, og dei fordømer uskuldigt blod.
| יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו |
22 Då vert Herren ei borg for meg, og min Gud vert eit berg som eg flyr til.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי |
23 Og han let deira urett koma attende yver deim, og for deira vondskap skal han gjera ende på deim, ja, Herren, vår Gud, skal gjera ende på deim.
| וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו |
