Salmenes 73
1 Ein salme av Asaf. Ja, Gud er god mot Israel, mot deim som hev eit reint hjarta.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב |
2 Men eg - mine føter hadde so nær snåva, det skilde lite at mine stig hadde skride ut.
| ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי |
3 For eg harmast på dei ovmodige, når eg såg at det gjekk dei gudlause godt.
| כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה |
4 For dei er frie frå verk til dei døyr, og deira kropp er feit.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם |
5 Dei veit ikkje av naud som andre folk, og dei vert ikkje plåga som andre menneskje.
| בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו |
6 Difor er ovmod deira halsprydnad, vald sveiper seg um deim som eit klædeplagg.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו |
7 Augo deira glytter ut or feitt, deira hjartans tankar bryt fram.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב |
8 Dei spottar og talar i vondskap um valdsverk, frå høgdi talar dei.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו |
9 Dei set sin munn til himmelen, og deira tunga fer fram yver jordi.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ |
10 Difor vendar deira folk seg til, og mykje vatn syg dei inn.
| לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו |
11 Og dei segjer: «Korleis skulde Gud vita noko? Finst det vel kunnskap hjå den Høgste?»
| ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון |
12 Sjå desse er ugudlege, og æveleg trygge veks dei i magt.
| הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל |
13 Ja, fåfengt hev eg reinsa mitt hjarta og tvege mine hender i uskyld,
| אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי |
14 eg vart like vel plåga heile dagen, og kvar morgon fekk eg tukt.
| ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים |
15 Dersom eg hadde sagt: «Eg vil tala soleis, » då hadde eg vore utru mot ætti av dine born.
| אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי |
16 Og når eg tenkte etter korleis eg skulda skyna dette, vart det for mødesamt var det for meg
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני |
17 - til dess eg gjekk inn i Guds heilagdomar og agta på deira ende.
| עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם |
18 Ja, på hålka set du deim; du let deim falla radt til grunns.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות |
19 Kor dei vart øydelagde i ein augneblink! Dei gjekk under, fekk ein skræmeleg ende.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות |
20 Som ein vanvyrder ein draum når ein vaknar, soleis vanvyrder du, Herre, deira bilæte når du vert vaken.
| כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה |
21 Når mitt hjarta var beiskt, og eg fekk styng i nyro,
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן |
22 då var eg uvitug og skyna inkje, eit fe var eg imot deg.
| ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך |
23 Men eg er alltid hjå deg, du hev gripe mi høgre hand.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני |
24 Du vil leida meg med di råd og sidan tek du meg upp til æra.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני |
25 Kven hev eg i himmelen? Og når du er min, hev eg ingen hug til jordi.
| מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ |
26 Um mitt kjøt og hjarta vert til inkjes, so er Gud æveleg mitt hjartans berg og min deil.
| כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם |
27 For sjå, dei som er langt burte frå deg, skal ganga til grunnar; du tyner alle som i hor gjeng frå deg.
| כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך |
28 Men for meg er det godt å halda meg nær til Gud, eg set mi lit til Herren, Herren, at eg må fortelja alle dine gjerningar.
| ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך |
