Salmenes 119
1 Sæle er dei som gjeng ein ulastande veg, dei som ferdast i Herrens lov!
| אשרי תמימי-דרך-- ההלכים בתורת יהוה |
2 Sæle er dei som tek vare på hans vitnemål, som søkjer honom av alt sitt hjarta,
| אשרי נצרי עדתיו בכל-לב ידרשוהו |
3 dei som ikkje gjer urett, men vandrar på hans vegar.
| אף לא-פעלו עולה בדרכיו הלכו |
4 Du hev gjeve dine fyresegner, at ein skal halda deim vel.
| אתה צויתה פקדיך-- לשמר מאד |
5 Å, kunde vegarne mine verta faste, so eg heldt dine fyreskrifter!
| אחלי יכנו דרכי-- לשמר חקיך |
6 Då skal eg ikkje verta til skammar når eg gjev gaum etter alle dine bodord.
| אז לא-אבוש-- בהביטי אל-כל-מצותיך |
7 Eg vil takka deg av eit ærlegt hjarta når eg lærer dine rettferdsdomar.
| אודך בישר לבב-- בלמדי משפטי צדקך |
8 Dine fyreskrifter vil eg halda, du må ikkje reint forlata meg.
| את-חקיך אשמר אל-תעזבני עד-מאד |
9 Korleis skal ein ungdom halda stigen sin rein? Når han held seg etter ditt ord.
| במה יזכה-נער את-ארחו-- לשמר כדברך |
10 Av alt mitt hjarta hev eg søkt deg, lat meg ikkje villast burt frå dine bodord!
| בכל-לבי דרשתיך אל-תשגני ממצותיך |
11 I hjarta mitt hev eg gøymt ditt ord, so eg ikkje skal synda imot deg.
| בלבי צפנתי אמרתך-- למען לא אחטא-לך |
12 Lova vere du, Herre! Lær meg dine fyreskrifter!
| ברוך אתה יהוה-- למדני חקיך |
13 Med lipporne mine hev eg forkynt alle rettar frå din munn.
| בשפתי ספרתי-- כל משפטי-פיך |
14 Eg er glad i vegen etter dine vitnemål som i all rikdom.
| בדרך עדותיך ששתי-- כעל כל-הון |
15 På dine fyresegner vil eg grunda og skoda på dine stigar.
| בפקודיך אשיחה ואביטה ארחתיך |
16 I dine fyreskrifter vil eg hava hugnad, og ikkje vil eg gløyma ditt ord.
| בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך |
17 Gjer vel imot din tenar, at eg må liva! so vil eg halda ditt ord.
| גמל על-עבדך אחיה ואשמרה דברך |
18 Lat upp augo mine, at eg kann skoda underlege ting i di lov!
| גל-עיני ואביטה-- נפלאות מתורתך |
19 Ein gjest er eg på jordi, løyn ikkje dine bodord for meg!
| גר אנכי בארץ אל-תסתר ממני מצותיך |
20 Mi sjæl er sunderknasa av lengting etter dine rettar all tid.
| גרסה נפשי לתאבה-- אל-משפטיך בכל-עת |
21 Du hev truga dei stormodige, dei forbanna, som fer vilt frå dine bodord.
| גערת זדים ארורים-- השגים ממצותיך |
22 Tak burt frå meg skam og vanvyrdnad! for dine vitnemål hev eg teke vare på.
| גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי |
23 Jamvel hovdingar hev sete i samrøda mot meg; din tenar grundar på dine fyreskrifter.
| גם ישבו שרים בי נדברו-- עבדך ישיח בחקיך |
24 Dine vitnemål er og min hugnad, dei er mine rådgjevarar.
| גם-עדתיך שעשעי-- אנשי עצתי |
25 Mi sjæl ligg nedi dusti, haldt meg i live etter ditt ord!
| דבקה לעפר נפשי חיני כדברך |
26 Eg fortalde um mine vegar, og du svara meg; lær meg dine fyreskrifter!
| דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך |
27 Lat meg få skyna vegen etter dine fyresegner! So vil eg grunda på dine under.
| דרך-פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך |
28 Mi sjæl græt av sorg; reis meg upp etter ditt ord!
| דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך |
29 Snu lygnevegen burt frå meg, og unn meg di lov!
| דרך-שקר הסר ממני ותורתך חנני |
30 Truskaps veg hev eg valt, dine rettar hev eg sett framfyre meg.
| דרך-אמונה בחרתי משפטיך שויתי |
31 Eg heng fast ved dine vitnemål, Herre, lat meg ikkje verta til skammar!
| דבקתי בעדותיך יהוה אל-תבישני |
32 Vegen etter dine bodord vil eg springa, for du trøystar mitt hjarta.
| דרך-מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי |
33 Herre, vis meg vegen etter dine fyreskrifter! so vil eg fara honom alt til endes.
| הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב |
34 Gjev meg skyn, so vil eg taka vare på di lov og halda henne av alt mitt hjarta.
| הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל-לב |
35 Leid meg på dine bodords stig, for han er til hugnad for meg.
| הדריכני בנתיב מצותיך כי-בו חפצתי |
36 Bøyg mitt hjarta til dine vitnemål og ikkje til urett vinning!
| הט-לבי אל-עדותיך ואל אל-בצע |
37 Vend augo mine burt, so dei ikkje ser etter fåfengd, haldt meg i live på din veg!
| העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני |
38 Uppfyll for din tenar ordet ditt, som gjer at ein ottast deg!
| הקם לעבדך אמרתך-- אשר ליראתך |
39 Tak burt ifrå meg mi skjemsla som eg er rædd, for dine rettar er gode.
| העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים |
40 Sjå, eg lengtar etter dine fyresegner, haldt meg i live ved di rettferd.
| הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני |
41 Lat di miskunn, Herre, koma yver meg, di frelsa etter ditt ord!
| ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך |
42 Eg vil gjeva svar til honom som spottar meg; for eg lit på ditt ord.
| ואענה חרפי דבר כי-בטחתי בדברך |
43 Riv ikkje sannings ord so reint or munnen min, for på dine domar ventar eg.
| ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד כי למשפטך יחלתי |
44 Stødt vil eg halda di lov, æveleg og alltid.
| ואשמרה תורתך תמיד-- לעולם ועד |
45 Lat meg ferdast i det frie, for eg spør etter dine fyresegner!
| ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי |
46 Eg vil tala um dine vitnemål for kongar, og eg skal ikkje verta til skammar.
| ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש |
47 Eg vil frygda meg ved dine bodord, som eg elskar.
| ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי |
48 Eg vil lyfta mine hender til dine bodord som eg elskar, og eg vil grunda på dine fyreskrifter.
| ואשא-כפי--אל-מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך |
49 Kom i hug ditt ord til din tenar, med di du hev gjeve meg von!
| זכר-דבר לעבדך-- על אשר יחלתני |
50 Det er mi trøyst i min vesaldom, at ditt ord hev halde meg i live.
| זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני |
51 Ovmodige hev spotta meg mykje, frå di lov hev eg ikkje vike.
| זדים הליצני עד-מאד מתורתך לא נטיתי |
52 Eg kom i hug, Herre, dine domar frå gamle dagar, og eg vart trøysta.
| זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם |
53 Brennande harm hev eg vorte på dei ugudlege som forlet di lov.
| זלעפה אחזתני מרשעים-- עזבי תורתך |
54 Dine fyreskrifter hev vorte mine lovsongar i det hus der eg bur som framand.
| זמרות היו-לי חקיך-- בבית מגורי |
55 Um natti kom eg ditt namn i hug, Herre, og eg heldt di lov.
| זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך |
56 Dette timdest meg, at eg fekk taka vare på dine fyreskrifter.
| זאת היתה-לי כי פקדיך נצרתי |
57 Herren er min lut, sagde eg, med di eg heldt dine ord.
| חלקי יהוה אמרתי-- לשמר דבריך |
58 Eg naudbad deg av alt mitt hjarta: «Ver miskunnsam imot meg etter ditt ord!»
| חליתי פניך בכל-לב חנני כאמרתך |
59 Eg tenkte på mine vegar og vende mine føter til dine vitnemål.
| חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל-עדתיך |
60 Eg skunda meg og tøvra ikkje med å halda dine bodord.
| חשתי ולא התמהמהתי-- לשמר מצותיך |
61 Bandi til dei ugudlege hev snørt meg inn, di lov hev eg ikkje gløymt.
| חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי |
62 Midt på natti stend eg upp og vil takka deg for dine rettferdslover.
| חצות-לילה--אקום להודות לך על משפטי צדקך |
63 Eg held meg til alle deim som ottast deg, og som held dine fyresegner.
| חבר אני לכל-אשר יראוך ולשמרי פקודיך |
64 Av di miskunn, Herre, er jordi full; lær meg dine fyreskrifter!
| חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני |
65 Tenaren din hev du gjort vel imot, Herre, etter ditt ord.
| טוב עשית עם-עבדך-- יהוה כדברך |
66 Lær meg god skynsemd og kunnskap! for eg trur på dine bodord.
| טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי |
67 Fyrr eg vart nedbøygd, for eg vilt, men no held eg ditt ord.
| טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי |
68 Du er god og gjer godt, lær meg dine fyreskrifter!
| טוב-אתה ומטיב למדני חקיך |
69 Dei ovmodige hev spunne i hop lygn imot meg, av alt mitt hjarta held eg dine fyresegner.
| טפלו עלי שקר זדים אני בכל-לב אצר פקודיך |
70 Deira hjarta er feitt som talg; eg fegnast ved di lov.
| טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי |
71 Det var godt for meg at eg vart nedbøygd, so eg kunde læra dine fyreskrifter.
| טוב-לי כי-עניתי-- למען אלמד חקיך |
72 Lovi frå din munn er betre for meg enn tusund stykke gull og sylv.
| טוב-לי תורת-פיך-- מאלפי זהב וכסף |
73 Dine hender hev gjort meg og laga meg til, gjev meg skyn, so eg kann læra dine bodord!
| ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך |
74 Dei som ottast deg, skal sjå meg og gleda seg, for på ditt ord ventar eg.
| יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי |
75 Eg veit, Herre, at dine domar er rettferd, og at du i truskap hev bøygt meg ned.
| ידעתי יהוה כי-צדק משפטיך ואמונה עניתני |
76 Lat di miskunn vera til trøyst for meg, etter det du hev sagt til din tenar!
| יהי-נא חסדך לנחמני-- כאמרתך לעבדך |
77 Lat di miskunn koma yver meg so eg kann liva! for di lov er mi lyst.
| יבאוני רחמיך ואחיה כי-תורתך שעשעי |
78 Lat dei ovmodige verta skjemde! for dei hev trykt meg utan årsak. Eg grundar på dine fyresegner.
| יבשו זדים כי-שקר עותוני אני אשיח בפקודיך |
79 Lat deim snu seg til meg, dei som ottast deg, og kjenner dine vitnemål!
| ישובו לי יראיך וידעו (וידעי) עדתיך |
80 Lat mitt hjarta vera fullkome i dine fyreskrifter, so eg ikkje skal verta til skammar!
| יהי-לבי תמים בחקיך-- למען לא אבוש |
81 Mi sjæl naudstundar etter di frelsa, eg ventar på ditt ord.
| כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי |
82 Mine augo naudstundar etter ditt ord, og eg segjer: «Når vil du trøysta meg?»
| כלו עיני לאמרתך-- לאמר מתי תנחמני |
83 For eg er som ei lerflaska i røyk; dine fyreskrifter gløymer eg ikkje.
| כי-הייתי כנאד בקיטור-- חקיך לא שכחתי |
84 Kor mange er vel dagarne for din tenar? Når vil du halda dom yver deim som forfylgjer meg?
| כמה ימי-עבדך מתי תעשה ברדפי משפט |
85 Dei ovmodige hev grave graver for meg, dei som ikkje liver etter di lov.
| כרו-לי זדים שיחות-- אשר לא כתורתך |
86 Alle dine bodord er trufaste; med lygn forfylgjer dei meg; hjelp meg!
| כל-מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני |
87 Dei hadde so nær tynt meg i landet, men eg hev ikkje forlate dine fyresegner.
| כמעט כלוני בארץ ואני לא-עזבתי פקדיך |
88 Haldt meg i live etter di miskunn! So vil eg taka vare på vitnemålet frå din munn.
| כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך |
89 Til æveleg tid, Herre, stend ditt ord fast i himmelen.
| לעולם יהוה-- דברך נצב בשמים |
90 Frå ætt til ætt varer din truskap, du hev grunnfest jordi, og ho stend.
| לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד |
91 Til å setja dine domar i verk stend dei der i dag; for alle ting er dine tenarar.
| למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך |
92 Dersom ikkje di lov hadde vore mi lyst, so hadde eg forgjengest i mi djupe naud.
| לולי תורתך שעשעי-- אז אבדתי בעניי |
93 I all æva skal eg ikkje gløyma dine fyresegner, for ved deim hev du halde meg i live.
| לעולם לא-אשכח פקודיך כי בם חייתני |
94 Din er eg, frels meg! for dine fyresegner hev eg spurt etter.
| לך-אני הושיעני כי פקודיך דרשתי |
95 På meg hev dei ugudlege venta og vil tyna meg; på dine vitnemål agtar eg.
| לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן |
96 På alt det fullkomne hev eg set ein ende; men dine bodord rekk ovleg vidt.
| לכל-תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד |
97 Kor eg hev lovi di kjær! Heile dagen er ho i min tanke.
| מה-אהבתי תורתך כל-היום היא שיחתי |
98 Dine bodord gjer meg visare enn mine fiendar, for æveleg eig eg deim.
| מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא-לי |
99 Eg hev vorte klokare enn alle mine lærarar, for eg grundar på dine vitnemål.
| מכל-מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי |
100 Eg er vitugare enn dei gamle, for dine fyresegner hev eg teke vare på.
| מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי |
101 Frå kvar vond stig hev eg halde mine føter burte, so eg kunde halda ditt ord.
| מכל-ארח רע כלאתי רגלי-- למען אשמר דברך |
102 Frå dine lover hev eg ikkje vike, for du hev lært meg upp.
| ממשפטיך לא-סרתי כי-אתה הורתני |
103 Kor søt din tale er for gomen min, betre enn honning for munnen min.
| מה-נמלצו לחכי אמרתך-- מדבש לפי |
104 Av dine fyresegner fær eg vit, difor hatar eg kvar lygnestig.
| מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל-ארח שקר |
105 Ditt ord er ei lykt for min fot og eit ljos for min stig.
| נר-לרגלי דברך ואור לנתיבתי |
106 Eg hev svore og hev halde det, å taka vare på dine rettferdslover.
| נשבעתי ואקימה-- לשמר משפטי צדקך |
107 Eg er ovleg nedbøygd; Herre, haldt meg i live etter ditt ord!
| נעניתי עד-מאד יהוה חיני כדברך |
108 Lat min munns offer tekkjast deg, Herre, og lær meg dine rettar!
| נדבות פי רצה-נא יהוה ומשפטיך למדני |
109 Eg gjeng alltid med livet i neven, men di lov hev eg ikkje gløymt.
| נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי |
110 Dei ugudlege hev lagt snara for meg; men frå dine fyresegner hev eg ikkje villa meg burt.
| נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי |
111 Til æveleg eiga hev eg fenge dine vitnemål, for dei er mi hjartans gleda.
| נחלתי עדותיך לעולם כי-ששון לבי המה |
112 Eg hev bøygt mitt hjarta til å gjera etter dine fyreskrifter, æveleg og til endes.
| נטיתי לבי לעשות חקיך-- לעולם עקב |
113 Dei tvihuga hatar eg, men di lov elskar eg.
| סעפים שנאתי ותורתך אהבתי |
114 Du er mi livd og min skjold, og på ditt ord ventar eg.
| סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי |
115 Vik frå meg, de som gjer vondt, at eg kann halda min Guds bodord!
| סורו-ממני מרעים ואצרה מצות אלהי |
116 Haldt meg uppe etter ditt ord, so eg kann liva, og lat meg ikkje verta til skammar med mi von!
| סמכני כאמרתך ואחיה ואל-תבישני משברי |
117 Haldt meg uppe, so eg kann verta frelst! So vil eg alltid sjå med lyst på dine fyreskrifter.
| סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד |
118 Du agtar for inkje alle deim som fer vilt frå dine fyreskrifter; for deira svik er fåfengd.
| סלית כל-שוגים מחקיך כי-שקר תרמיתם |
119 Som slagg kastar du burt alle ugudlege på jordi; difor elskar eg dine vitnemål.
| סגים--השבת כל-רשעי-ארץ לכן אהבתי עדתיך |
120 Eg rys i holdet av rædsla for deg, og for dine domar ottast eg.
| סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי |
121 Eg hev gjort rett og rettferd, du vil ikkje gjeva meg yver til deim som trykkjer meg.
| עשיתי משפט וצדק בל-תניחני לעשקי |
122 Gakk i borg for tenaren din, so det må ganga honom vel! lat ikkje dei ovmodige trykkja meg!
| ערב עבדך לטוב אל-יעשקני זדים |
123 Augo mine naudstundar etter di frelsa og etter ditt rettferdsord.
| עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך |
124 Gjer med din tenar etter di miskunn og lær meg dine fyreskrifter!
| עשה עם-עבדך כחסדך וחקיך למדני |
125 Eg er din tenar; gjev meg vit, so eg kann kjenna dine vitnemål!
| עבדך-אני הבינני ואדעה עדתיך |
126 Det er tid for Herren til å gripa inn, dei hev brote di lov.
| עת לעשות ליהוה-- הפרו תורתך |
127 Difor elskar eg dine bodord meir enn gull, ja, meir enn fint gull.
| על-כן אהבתי מצותיך-- מזהב ומפז |
128 Difor held eg alle fyresegner um alle ting for rette; eg hatar kvar lygnestig.
| על-כן כל-פקודי כל ישרתי כל-ארח שקר שנאתי |
129 Underfulle er dine vitnemål, difor tek mi sjæl vare på deim.
| פלאות עדותיך על-כן נצרתם נפשי |
130 Når ordi dine opnar seg, gjev dei ljos, og dei gjer dei einfalde kloke.
| פתח דבריך יאיר מבין פתיים |
131 Eg let munnen upp og sukka av lengting; for etter dine bodord stunda eg.
| פי-פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי |
132 Vend deg til meg og ver meg nådig, som rett er mot deim som elskar ditt namn!
| פנה-אלי וחנני-- כמשפט לאהבי שמך |
133 Gjer mine stig faste ved ditt ord, og lat ingen urett råda yver meg!
| פעמי הכן באמרתך ואל-תשלט-בי כל-און |
134 Løys du meg ut or menneskjevald! So vil eg halda dine fyresegner.
| פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך |
135 Lat di åsyn lysa på din tenar, og lær meg dine fyreskrifter!
| פניך האר בעבדך ולמדני את-חקיך |
136 Vatsbekkjer renn or augo mine, av di folk ikkje held di lov.
| פלגי-מים ירדו עיני-- על לא-שמרו תורתך |
137 Rettferdig er du, Herre, og rette er dine domar.
| צדיק אתה יהוה וישר משפטיך |
138 Du hev fyreskrive dine vitnemål i rettferd og i stor truskap.
| צוית צדק עדתיך ואמונה מאד |
139 Min brennhug hev tært meg upp, av di mine motstandarar hev gløymt dine ord.
| צמתתני קנאתי כי-שכחו דבריך צרי |
140 Ditt ord er vel reinsa, og din tenar elskar det.
| צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה |
141 Liten er eg og vanvyrd; dine fyresegner hev eg ikkje gløymt.
| צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי |
142 Di rettferd er ei æveleg rettferd, og di lov er sanning.
| צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת |
143 Naud og trengsla fann meg; dine bodord er mi lyst.
| צר-ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי |
144 Rettferdige er dine vitnemål til æveleg tid; gjev meg skyn, so eg kann liva!
| צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה |
145 Eg ropar av alt mitt hjarta, svara meg, Herre! Dine fyreskrifter vil eg taka vare på.
| קראתי בכל-לב ענני יהוה חקיך אצרה |
146 Eg ropar til deg, frels meg! so vil eg halda dine vitnemål.
| קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך |
147 Tidleg i dagningi var eg uppe og ropa um hjelp; eg venta på ditt ord.
| קדמתי בנשף ואשועה לדבריך (לדברך) יחלתי |
148 Mine augo var uppe fyre nattevakterne, so eg kunde grunda på ditt ord.
| קדמו עיני אשמרות-- לשיח באמרתך |
149 Høyr mi røyst etter di miskunn, Herre, haldt meg i live etter dine domar!
| קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני |
150 Dei er nær som renner etter ugjerning; frå di lov er dei langt burte.
| קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו |
151 Du er nær, Herre, og alle dine bodord er sanning.
| קרוב אתה יהוה וכל-מצותיך אמת |
152 Longe sidan veit eg av dine vitnemål, at du hev grunnfest deim i all æva.
| קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם |
153 Sjå til mi djupe naud og fria meg ut! For di lov hev eg ikkje gløymt.
| ראה-עניי וחלצני כי-תורתך לא שכחתי |
154 Før mi sak, og løys meg ut, haldt meg i live etter ditt ord!
| ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני |
155 Frelsa er langt frå dei ugudlege, for dine fyreskrifter spør dei ikkje etter.
| רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו |
156 Di miskunn er stor, Herre; haldt meg i live etter dine domar!
| רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני |
157 Mange er dei som forfylgjer meg og stend meg imot; frå dine vitnemål hev eg ikkje vike.
| רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי |
158 Eg såg dei utrue og fekk uhug, av di dei ikkje heldt ditt ord.
| ראיתי בגדים ואתקוטטה-- אשר אמרתך לא שמרו |
159 Sjå at eg hev elska dine fyresegner! Herre, haldt meg i live etter di miskunn!
| ראה כי-פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני |
160 Summen av ditt ord er sanning, og æveleg stend all di rettferds lov.
| ראש-דברך אמת ולעולם כל-משפט צדקך |
161 Hovdingar forfylgde meg utan orsak, men mitt hjarta ottast dine ord.
| שרים רדפוני חנם ומדבריך (ומדברך) פחד לבי |
162 Eg gled meg yver ditt ord, som når ein finn mykje herfang.
| שש אנכי על-אמרתך-- כמוצא שלל רב |
163 Lygn hev eg hata og havt stygg til; di lov hev eg elska.
| שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי |
164 Sju gonger um dagen hev eg lova deg for dine rettferdige domar.
| שבע ביום הללתיך-- על משפטי צדקך |
165 Mykje fred hev dei som elskar di lov, og ingen støyt fær deim til fall.
| שלום רב לאהבי תורתך ואין-למו מכשול |
166 Eg hev venta på di frelsa, Herre, og dine bodord hev eg halde.
| שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי |
167 Mi sjæl hev halde dine vitnemål, og eg elska deim mykje.
| שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד |
168 Eg hev halde dine fyresegner og dine vitnemål, for alle mine vegar er for di åsyn.
| שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל-דרכי נגדך |
169 Lat mitt klagerop koma fram for di åsyn, Herre! Gjev meg skyn etter ditt ord.
| תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני |
170 Lat mi bøn koma for di åsyn! Frels meg etter ditt ord!
| תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני |
171 Mine lippor skal fløda yver av lovsong, for du lærer meg dine fyreskrifter;
| תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך |
172 Mi tunga skal syngja um ditt ord; for alle dine bodord er rettferd.
| תען לשוני אמרתך כי כל-מצותיך צדק |
173 Lat di hand vera meg til hjelp! for dine fyresegner hev eg valt ut.
| תהי-ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי |
174 Eg lengtar etter di frelsa, Herre, og di lov er mi lyst.
| תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי |
175 Lat mi sjæl leva og lova deg, og lat dine domar hjelpa meg!
| תחי-נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני |
176 Eg hev fare vilt; leita upp din tenar som ein burtkomen sau! for dine bodord hev eg ikkje gløymt.
| תעיתי-- כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי |
