Salmenes 106
1 Halleluja! Prisa Herren, for han er god, for æveleg varer hans miskunn!
| הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ |
2 Kven kann fullt ut nemna Herrens velduge verk, forkynna all hans lov?
| מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃ |
3 Sæle er dei som tek vare på det som rett er, den som gjer rettferd til kvar tid!
| אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃ |
4 Herre, kom meg i hug med den godhug du hev for ditt folk, gjesta meg med di frelsa!
| זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃ |
5 so eg kann skoda lukka åt dine utvalde, gleda meg med ditt folks gleda, rosa meg med din arv.
| לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃ |
6 Me hev synda med våre feder, me hev gjort ille, me hev vore ugudlege.
| חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃ |
7 Våre feder i Egyptarland agta ikkje på dine under, dei kom ikkje i hug dine mange nådegjerningar, men dei var tråssuge ved havet, ved Raudehavet.
| אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃ |
8 Men endå frelste han deim for sitt namn skuld, av di han vilde kunngjera si magt,
| ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃ |
9 og han truga Raudehavet so det vart turt, og han let deim ganga gjenom djupi som på slette marki,
| ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃ |
10 og han frelste deim frå hans hand som hata deim, og løyste deim ut or fiendehand,
| ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃ |
11 og vatn gøymde deira motstandarar, ikkje ein vart att av deim.
| ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃ |
12 Då trudde dei på ordi hans, då song dei hans lov.
| ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃ |
13 Men snart gløymde dei hans gjerningar, dei bia ikkje på hans råd;
| מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃ |
14 men dei fekk ein gir i seg i øydemarki, og dei freista Gud på den ubygde stad.
| ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃ |
15 Då gav han deim det dei vilde hava, men sende tærande sjukdom yver deira liv.
| ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃ |
16 Og dei vart ovundsjuke på Moses i lægret, på Aron, Herrens heilage.
| ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃ |
17 Då opna jordi seg og slukte Datan, og ho let seg att yver flokken åt Abiram,
| תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃ |
18 og det kveiktest eld på flokken deira, ein loge brende upp dei ugudlege.
| ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃ |
19 Dei gjorde ein kalv ved Horeb og tilbad eit støypt bilæte,
| יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃ |
20 og dei bytte burt si æra for bilætet av ein ukse som et gras.
| וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃ |
21 Dei gløymde Gud, sin frelsar, som hadde gjort store ting i Egyptarland,
| שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃ |
22 undergjerningar i Khams land, skræmelege ting ved Raudehavet.
| נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃ |
23 Og han tenktest til å tyna deim, dersom ikkje Moses, hans utvalde, hadde kasta seg imillom for hans åsyn til å avvenda hans vreide, at han ikkje skulde øydeleggja.
| ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃ |
24 Og dei vanvyrde det herlege landet, dei trudde ikkje ordet hans,
| וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃ |
25 og dei knurra i sine tjeld, høyrde ikkje på Herrens røyst.
| וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃ |
26 Då lyfte han si hand imot deim til å slå deim ned i øydemarki,
| וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃ |
27 og slå deira etterkomarar ned millom heidningarne og spreida deim kring i landi.
| ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃ |
28 Og dei batt seg saman med Ba’al-Peor, og dei åt av offer til dei daude,
| ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃ |
29 og dei vekte harm ved si åtferd, og ei plåga braut ut millom deim.
| ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃ |
30 Då stod Pinehas fram og heldt dom, og plåga stilltest;
| ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃ |
31 og det vart rekna honom til rettferd frå ætt til ætt æveleg.
| ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃ |
32 Og dei vekte vreide ved Meribavatnet, og det gjekk Moses ille for deira skuld;
| ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃ |
33 for dei var tråssuge mot hans ande, og han tala tankelaust med sine lippor.
| כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃ |
34 Dei øydelagde ikkje dei folki som Herren hadde tala med deim um,
| לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃ |
35 men dei blanda seg med heidningarne og lærde deira gjerningar,
| ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃ |
36 og dei tente deira avgudar, og desse vart deim til ei snara,
| ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃ |
37 og dei ofra sine søner og døtter til magterne,
| ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ |
38 og dei rende ut skuldlaust blod, blod av sine søner og døtter som dei ofra til Kana’ans avgudar, og landet vart vanhelga med blodskuld.
| וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃ |
39 Og dei vart ureine ved sine gjerningar og dreiv hor ved si åtferd.
| ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃ |
40 Då loga Herrens vreide upp imot hans folk, og han stygdest ved sin arv.
| ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃ |
41 Og han gav deim i handi på heidningar, og dei som hata deim, vart herrar yver deim,
| ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃ |
42 og deira fiendar trengde deim, og dei laut bøygja seg under deira hand.
| וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃ |
43 Mange gonger fria han deim ut, men dei var tråssuge og sjølvrådige, og dei kom reint i vesaldom for si misgjerning.
| פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃ |
44 Men han såg til deim då dei var i naud, med di han høyrde deira klagerop.
| וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃ |
45 Og han kom i hug si pakt for deim, og han ynkast etter si store miskunn.
| ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃ |
46 Og han let deim finna miskunn hjå alle som hadde fanga deim.
| ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃ |
47 Frels oss, Herre vår Gud, og samla oss frå heidningarne, so me kann prisa ditt heilage namn, rosa oss av ditt lov!
| הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ |
48 Lova vere Herren, Israels Gud, frå æva og til æva! Og alt folket segje: Amen. Halleluja!
| ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃ |
