Salomos Ordsprog 31
1 Ord av kong Lemuel, profetord som mor hans prenta inn i honom:
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו |
2 Kva skal eg segja, son min, ja kva, du mitt livs son, ja kva, du min lovnads-son?
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי |
3 Gjev ikkje kvende di kraft, og far ikkje vegar som tynar kongar!
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין |
4 Ei sømer det seg, Lemuel, for kongar, ei kongar sømer det seg å drikka vin, og ei for hovdingar å spyrja etter rusdrykk.
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר |
5 For drikk han, vil han gløyma kva som lov er, og venda retten fyre alle arminger.
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני |
6 Lat han få rusdrykk som er åt å gå til grunns, og han få vin som gjeng med sorg i sjæli.
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש |
7 At han kann drikka og si armod gløyma, og ikkje lenger minnast møda si.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד |
8 Lat upp din munn for mållaus mann, for alle deira sak som gjeng mot undergang!
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף |
9 Lat upp din munn og rettvist døm, lat armingen og fatigmannen få sin rett!
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון |
10 Ei dugande kona, kven finn vel ei slik? Høgre stend ho i pris enn perlor.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה |
11 Mannsens hjarta lit på henne, og vinning vantar ikkje.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר |
12 Ho gjer honom godt og inkje vondt alle sine livedagar.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה |
13 Ho syter for ull og lin, og henderne strævar med hugnad.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה |
14 Ho er som kaupmanna-skip, langt burtantil fær ho si føda.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה |
15 Og uppe er ho i otta, og gjev sin huslyd mat og etlar åt ternone ut.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה |
16 Ho stilar på ein åker og fær han, for det ho med henderne tener ho plantar ein vingard.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם |
17 Kraft ho bind seg til belte um livet og gjer sine armar sterke.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה |
18 Ho merkar at hushaldet hennar gjeng godt, då sloknar’kje lampa hennar um natti.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה |
19 Ho retter henderne ut etter rokken, og fingrarne tek til teinen.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך |
20 Ho opnar handi for armingen, retter ho ut til fatigmannen.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון |
21 Ei ræddast ho snø for huset sitt, for alt hennar hus er klædt i skarlaks-ty.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים |
22 Ho gjer seg tæpe og klær seg i finaste lin og purpur.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה |
23 Hennar mann er kjend i portarne, der han sit til tings med dei fremste i landet.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ |
24 Linskjortor gjer ho og sel, og belte gjev ho til kramkaren.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני |
25 Kraft og vyrdnad er klædnaden hennar, og ho lær åt dagen som kjem.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון |
26 Ho let upp munnen med visdom, mild upplæring ho gjev med si tunga.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה |
27 Koss det gjeng i huset agtar ho på, og ei et ho brød i letingskap.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל |
28 Fram stig hennar søner og prisar ho sæl, og mannen syng henne lov:
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה |
29 «Mange kvende stod høgt i dugleik, men du gjeng yver deim alle.»
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה |
30 Vænleik er fals og fagerskap fåfengd; ei kona som ottast Herren, skal prisast.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל |
31 Lat ho få det ho vann med henderne sine, og pris i portarne av sine verk.
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה |
