Salomos Ordsprog 17
1 Betre er ein turr brødmole med ro attåt enn huset fullt av høgtidskost med trætta til.
| טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב |
2 Den kloke tenar skal råda yver ein uvisleg son, og millom brøder fær han skifta arv.
| עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה |
3 Diglen røyner sylvet og omnen gullet, men den som røyner hjarto, det er Herren.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה |
4 Den vonde lyder på vondskapslippa, ljugaren lyder på tyningstunga.
| מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות |
5 Spear du den fatige, so spottar du hans skapar, den som gled seg yver ulukka, skal få si refsing.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה |
6 Ein krans for dei gamle er barneborn, og ei æra for borni er federne deira.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם |
7 Det høver ikkje for ein dåre å tala store ord, enn mindre for ein fagnamann å ljuga.
| לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר |
8 Gåva er ein glimestein for den som fær ho; kvar ho vender seg, der fær ho framgang.
| אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל |
9 Søkjer du kjærleik, skyler du misgjerd, men riv du upp att ei sak, skil ven frå ven.
| מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף |
10 Vondord gjer meir på den vituge enn hundrad hogg på dåren.
| תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה |
11 Berre upprør søkjer den vonde, men ein hard bodberar vert send imot han.
| אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו |
12 Møt heller ei binna som hev mist sine ungar enn ein dåre med narreskapen hans!
| פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו |
13 Den som løner godt med vondt, frå hans hus skal ikkje det vonde vika.
| משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו |
14 Å taka til med strid er som å sleppa vatn ut, haldt difor upp med trætta fyrr nokon gliser med tennerne!
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש |
15 Den som frikjenner ein ugudleg og den som domfeller ein rettferdig, dei er båe tvo ein styggedom for Herren.
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם |
16 Kva skal pengar i handi på dåren? Å kjøpa visdom hev han’kje vit til.
| למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין |
17 Venen elskar alltid, og bror vert fødd til hjelp i naud.
| בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד |
18 Ein vitlaus mann er den som handtekst, som gjeng i borg hjå grannen sin.
| אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו |
19 Den som elskar trætta, elskar misgjerning, den som byggjer døri si høg, søkjer fall.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר |
20 Den som hev eit rangt hjarta, vinn ikkje lukka, og den som forvender tunga si, fell i ulukka.
| עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה |
21 Den som avlar eit narr, fær sorg, og ikkje gled seg far til ein dåre.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל |
22 Gladværugt hjarta gjev lækjedom god, men nedslege mod fær beini te visna.
| לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם |
23 Gudlaus mann tek gåva i løynd til å bøygja rettargangen.
| שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט |
24 Den vituge hev visdom for augo, men dåren hev augo ved heimsens ende.
| את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ |
25 Uvitug son er til gremme for far sin, og beisk sorg for henne som fødde’n.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו |
26 Det er’kje godt at og rettferdige fær refsing, og ei at fagna folk fær slag for det som rett er.
| גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר |
27 Den skynsame sparer på ordi, og den vituge mann er kald i hugen.
| חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה |
28 Um dåren tagde, gjekk han og for vismann, og for ein vitug mann når han heldt munn.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון |
