Salomos Ordsprog 14
1 Kvinnevisdom byggjer huset sitt, men dårskap riv det ned med henderne.
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו |
2 Den som ottast Herren, fer ærleg fram, men krokvegar gjeng den som vanvyrder honom.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו |
3 I narrens munn er ovmods ris, men dei vise hev lipporne sine til vern.
| בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם |
4 Utan uksar er krubba tom, men når stuten er sterk, vert innkoma stor.
| באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור |
5 Ikkje lyg eit ærlegt vitne, men det falske vitne andar lygn.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר |
6 Spottaren søkjer visdom, men fåfengt, men lett finn den skynsame kunnskap.
| בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל |
7 Gakk burt frå ein dåre, ei fekk du der merka lippor med kunnskap.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת |
8 Klok manns visdom er: han skynar vegen sin, men dåre-narreskapen er: dei svik seg sjølv.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה |
9 Dårar fær spott av sitt eige skuldoffer, men millom ærlege folk er godhug.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון |
10 Hjarta kjenner si eigi sorg, og gleda legg ingen framand seg uppi.
| לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר |
11 Gudlause folk fær sitt hus lagt i øyde, men ærlege folk ser tjeldet sitt bløma.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח |
12 Mang ein veg tykkjer folk er rett, men enden på honom er vegar til dauden.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות |
13 Jamvel midt i låtten kjenner hjarta vondt, og enden på gleda er sorg.
| גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה |
14 Av åtferdi si skal den fråfalne mettast, og ein god mann held seg burte frå han.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב |
15 Den einfalde trur kvart ordet, men den kloke agtar på sine stig.
| פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו |
16 Den vise ottast og held seg frå vondt, men dåren er brålyndt og trygg.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח |
17 Bråsinna mann gjer narreverk, og meinsløg mann vert hata.
| קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא |
18 Einfalde erver dårskap, men dei kloke fær kunnskap til krans.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת |
19 Vonde skal bøygja seg for dei gode, og gudlause ved portarne til den rettferdige.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק |
20 Ein fatig vert hata av venen sin jamvel, men ein rik vert elska av mange.
| גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים |
21 Vanvyrder du næsten din, syndar du, men sæl den som ynkast yver armingar.
| בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו |
22 Skal ikkje dei fara vilt som finn på vondt, og miskunn og truskap timast deim som finn på godt?
| הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב |
23 Alt stræv fører vinning med seg, men tome ord gjev berre tap.
| בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור |
24 Rikdomen er for dei vise ei krans, men narreskapen hjå dårar er narreskap.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת |
25 Eit sanningsvitne bergar liv, men den som andar lygn, er full av svik.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה |
26 Den som ottast Herren, hev ei borg so fast, og for hans born det finnast skal ei livd.
| ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה |
27 Otte for Herren er livsens kjelda, so ein slepp undan daudesnaror.
| יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות |
28 Mykje folk er konungs prydnad, men folkemink er hovdings fall.
| ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון |
29 Langmodig mann hev mykje vit, men bråhuga mann syner narreskap.
| ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת |
30 Spaklyndt hjarta er likamens liv, men ilska er ròt i beini.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה |
31 Trykkjer du armingen, spottar du skaparen hans, men du ærar skaparen når du er mild mot fatigmann.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון |
32 I ulukka si lyt den gudlause stupa, men den rettferdige hev trygd når han skal døy.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק |
33 I hjarta på den vituge held visdomen seg still, men hjå dårar ter han seg fram.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע |
34 Rettferd upphøgjer eit folk, men syndi er skam for folki.
| צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת |
35 Kongen likar godt den kloke tenar, men harmast på den som skjemmer seg ut.
| רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש |
