Matteus 26
1 Då Jesus hadde tala alle desse ordi, sagde han til læresveinarne:
| ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ |
2 «De veit at um tvo dagar er det påske; då skal Menneskjesonen gjevast i henderne på uvenerne sine, og dei skal krossfesta honom.»
| אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ |
3 Då var det dei øvste prestarne og styresmennerne for folket kom saman i garden åt øvstepresten - han heitte Kajafas -
| ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ |
4 og lagde yver at dei vilde gripa Jesus med list og slå honom i hel.
| ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ |
5 «Men ikkje med helgi!» sagde dei; «elles kunde det verta upplaup millom folket.»
| ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ |
6 Medan Jesus var i Betania, hjå Spilte-Simon,
| ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ |
7 kom det ei kvinna burt til honom med ei alabaster-krukka full av kosteleg salve; den helte ho ut på hovudet hans då han sat til bords.
| ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ |
8 Då læresveinarne såg det, vart dei harme og sagde: «Kva skal slik øyding vera til?
| ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ |
9 Dette kunde vore selt for mange pengar og gjeve til dei fatige.»
| כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃ |
10 Jesus gådde det og sagde til deim: «Kvi er de leide med henne? Ho hev då gjort ei god gjerning mot meg.
| וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ |
11 Dei fatige hev de alltid hjå dykk, men meg hev de ikkje alltid.
| כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ |
12 Då ho slo denne salven ut yver likamen min, då vilde ho bu meg til jordferdi mi.
| כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ |
13 Det segjer eg dykk for visst: Kvar i verdi dette evangeliet vert kunngjort, der skal dei og tala um det ho hev gjort, so alle skal minnast henne.»
| אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃ |
14 Då gjekk ein av dei tolv, han som heitte Judas Iskariot, til dei øvste prestarne
| וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ |
15 og sagde: «Kva vil de gjeva meg, so skal eg laga det so at de fær honom i dykkar magt?» Då talde dei upp tretti sylvdalar til honom.
| ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ |
16 Og frå den stundi søkte han eit høve til å gjeva Jesus i henderne deira.
| ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ |
17 Den fyrste dagen i søtebrødhelgi kom læresveinarne til Jesus og sagde: «Kvar vil du me skal laga til påskemålet åt deg?»
| ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ |
18 Han svara: «Gakk inn i byen til den mannen de veit, og seg med honom: «Meisteren segjer: Det lid innpå tidi for meg; eg vil halda påske hjå deg med læresveinarne mine.»»
| ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ |
19 Og læresveinarne gjorde som Jesus sagde, og laga til påskemålet.
| ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃ |
20 Då det vart kveld, sette han seg til bords med dei tolv.
| ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ |
21 Og med dei sat og åt, sagde han: «Det segjer eg dykk for sant: Ein av dykk kjem til å svika meg.»
| ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ |
22 Då vart dei reint ille ved, og tok til å spyrja honom, kvar for seg: «Det er då vel ikkje eg, Herre?»
| ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ |
23 «Den som duppa med meg i fatet, han er det som vil svika meg, » svara Jesus.
| ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ |
24 «Menneskjesonen gjeng fulla burt, soleis som det er skrive um honom, men ve yver den mannen som svik Menneskjesonen! Det var betre for den mannen um han aldri var fødd.»
| הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ |
25 Då tok Judas, svikaren, til ords og sagde: «Det er då vel ikkje eg, rabbi?» «No sagde du det sjølv, » svara han.
| ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ |
26 Med dei sat til bords, tok Jesus brødet, og signa det og braut det, og gav læresveinarne og sagde: «Tak, og et! Dette er likamen min.»
| ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ |
27 Og han tok kalken, og takka, og gav deim og sagde: «Drikk av det alle!
| ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ |
28 Dette er blodet mitt, paktblodet, som renn for mange til forlating for synderne.
| כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ |
29 Eg segjer dykk, at heretter skal eg’kje drikka av denne druvesafti, fyrr den dagen eg drikk henne ny med dykk i riket åt far min.»
| ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃ |
30 Då dei so hadde sunge lovsongen, gjekk dei ut til Oljeberget.
| ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ |
31 Då segjer Jesus til deim: «I denne natti kjem de alle til å styggjast ved meg og forlata meg. For det stend skrive: «Hyrdingen slær eg i hel, og saueflokken skal spreidast.»
| אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ |
32 Men når eg hev stade upp att, skal eg fara fyre dykk til Galilæa.»
| ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ |
33 Då tok Peter til ords og sagde: «Um alle styggjest ved deg, so skal eg aldri styggjast.»
| ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ |
34 «Det segjer eg deg for sant, » svara Jesus: «Fyrr hanen gjel i natt, kjem du til å avneitta meg tri gonger.»
| ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ |
35 Men Peter sagde: «Um eg so lyt døy med deg, skal eg aldri avneitta deg.» Like eins sagde alle læresveinarne.
| ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃ |
36 So kom Jesus med læresveinarne til ein stad som heiter Getsemane. Då sagde han til deim: «Sit her med eg gjeng der burt og bed!»
| אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ |
37 Og han tok med seg Peter og båe Sebedæus-sønerne, og tok til å syrgja og kvidast.
| ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ |
38 So segjer han til deim: «Hjarta mitt er so fullt av sorg - det er som det vilde bresta. Ver her og vak med meg!»
| ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃ |
39 Og han gjekk eit lite stykke fram, og lagde seg ned på kne og bad: «Far, er det råd, so lat denne skåli takast ifrå meg! Men ikkje som eg vil, berre som du vil!»
| וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ |
40 Då han kom attende til læresveinarne, såg han at dei sov. Då sagde han til Peter: «So var de’kje god til å vaka ein time med meg!
| ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ |
41 Vak og bed, so de ikkje skal koma i freisting! Åndi er viljug, men kjøtet er veikt.»
| שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ |
42 So gjekk han burt att andre gongen og bad: «Far, kann ikkje dette takast ifrå meg, og lyt eg tøma skåli, so lat det vera som du vil!»
| ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ |
43 Då han kom attende, såg han at dei hadde sovna til att; for augo deira var tunge av svevn.
| ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ |
44 Då let han dei vera og gjekk burt att og bad tridje gongen same bøni.
| ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ |
45 So kom han att og sagde til læresveinarne: «De søv og kviler, de! Sjå no er stundi komi, og Menneskjesonen skal gjevast yver i syndarhender.
| ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃ |
46 Statt upp, og lat oss ganga! Svikaren er ikkje langt undan.»
| קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃ |
47 Fyrr han hadde tala ut, kom Judas, ein av dei tolv, og med honom ein stor flokk med sverd og stavar; dei kom frå dei øvste prestarne og styresmennerne.
| עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ |
48 Svikaren hadde avtala eit teikn med deim og sagt: «Han som eg kysser, han er det; honom skal de taka!»
| והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ |
49 Og med det same gjekk han fram til Jesus og sagde: «Heil og sæl, rabbi!» og kysste honom.
| ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ |
50 Jesus sagde til honom: «Kvi er du her, venen min?» So gjekk dei innåt og lagde hand på Jesus og greip honom.
| ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃ |
51 Men ein av deim som var med honom, tok og drog sverdet sitt, og hogg av øyra på tenaren åt øvstepresten.
| והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ |
52 Då sagde Jesus til honom: «Stikk sverdet ditt i slira! for alle som grip til sverdet, skal falla for sverdet.
| ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ |
53 Eller trur du’kje eg kunde beda far min, og han i denne stundi vilde senda meg meir enn tolv herar med englar?
| או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ |
54 Men korleis skulde då skrifterne sannast, dei som segjer at dette lyt henda?»
| ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃ |
55 I same stundi sagde Jesus til flokken: «De kjem med sverd og stavar og grip meg, som eg skulde vera ein røvar. Dag etter dag sat eg i templet og lærde folket; då tok de meg ikkje.
| בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ |
56 Men alt dette hev hendt av di det laut sannast det som profetarne hev skrive.» Då tok alle læresveinarne ut, og rømde ifrå honom.
| וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ |
57 Dei som hadde gripe Jesus, førde honom til Kajafas, øvstepresten; der var dei skriftlærde og styresmennerne samla.
| והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ |
58 Peter fylgde eit langt stykke etter, og då han kom til garden åt øvstepresten, gjekk han inn og sette seg hjå tenarane - han vilde sjå korleis det gjekk.
| ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃ |
59 Dei øvste prestarne og heile det Store Rådet leita etter range vitnemål mot Jesus, so dei kunde få dømt honom frå livet;
| והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ |
60 men endå mange falske vitne stod fram, fekk dei ikkje noko på honom. Endeleg kom det tvo som sagde:
| ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ |
61 «Denne mannen hev sagt: «Eg kann riva ned Guds tempel og byggja det upp att på tri dagar.»»
| ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ |
62 Og øvstepresten reiste seg og sagde til honom: «Svarar du inkje? Kva er det desse vitnar imot deg?»
| ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃ |
63 Men Jesus tagde. Då tok øvstepresten til ords og sagde: «Ved den livande Gud - seg oss: Er du Messias, Guds Son?»
| וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ |
64 Og Jesus svara: «Du hev sjølv sagt det. Men det segjer eg dykk: Frå denne stundi skal de sjå Menneskjesonen sitja ved høgre handi åt Allmagti og koma i himmelskyerne.»
| ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ |
65 Då reiv øvstepresten sund klædi sine og sagde: «Han hev spotta Gud! Kva skal me med fleire vitne? No høyrde de gudsspottingi.
| ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ |
66 Kva meiner no de?» «Han er skuldig til å døy, » svara dei.
| מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃ |
67 So sputta dei honom i andlitet og slo honom, sume med nevarne og sume med stavar,
| וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ |
68 og sagde: «Seg oss, Messias: Kven var det som slo deg?»
| ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃ |
69 Medan sat Peter utanfor, i gardsromet. Då kom det ei tenestgjenta burt til honom og sagde: «Du var og med Jesus, galilæaren.»
| ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ |
70 Men han neitta so alle høyrde det, og sagde: «Eg veit ikkje kva du talar um.»
| ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ |
71 So gjekk han ut i portromet. Der fekk ei onnor gjenta sjå honom, og sagde til deim som var der: «Han var og med Jesus, nasaræaren.»
| ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ |
72 Då neitta han atter, og sagde med ein eid: «Eg kjenner ikkje den mannen.»
| ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ |
73 Eit lite bil etter kom dei som stod der innåt, og sagde til Peter: «Ja menn er du og ein av deim! Det kann ein høyra på målet ditt.»
| וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ |
74 Då sette han i og banna og svor: «Eg kjenner ikkje den mannen!» Og med det same gol hanen.
| ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ |
75 Då kom Peter i hug dei ordi Jesus hadde sagt til honom: «Fyrr hanen gjel, skal du hava avneitta meg tri gonger.» Og han gjekk ut og gret sårt.
| ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ |
