Matteus 15
1 So kom det nokre farisæarar og skriftlærde til Jesus frå Jerusalem og sagde:
| אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ |
2 «Kvi bryt læresveinarne dine dei skikkarne me hev etter dei gamle? dei tvær ikkje henderne fyrr dei gjeng til bords!»
| ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ |
3 «Og de, » svara han, «kvi bryt de Guds bod for skikkarne dykkar skuld?
| ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ |
4 Gud hev sagt: «Du skal æra far din og mor di!» og: «Den som bannar far sin eller mor si, skal døy!»
| כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ |
5 Men de segjer: «Når ein talar so til far sin eller mor si: «Det som eg kunde ha hjelpt deg med, lyt eg gjeva til templet, » so tarv han ikkje æra foreldri sine.»
| ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ |
6 Soleis hev de gjort Guds bod um inkje for dykkar eigi læra skuld.
| ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ |
7 De hyklarar! Jesaja spådde sant um dykk då han sagde:
| חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ |
8 «Med lipporn’ lovar dei meg, denne lyden, men hugen deira er langt ifrå meg.
| העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ |
9 D’er liten mun i at dei meg vil æra, når dei lærer folk det som er mannebod.»»
| ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ |
10 So kalla han folket hitåt seg og sagde til deim: «Høyr etter, og tenk på det eg segjer!»
| ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ |
11 Det er’kje det som kjem inn i munnen som gjer menneskja urein, men det som gjeng ut or munnen, det er det som gjer menneskja urein!
| לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ |
12 Då gjekk læresveinarne fram og sagde til honom: «Veit du at farisæarane vart arge då dei høyrde det du sagde?»
| ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ |
13 Han svara: «Kvar plante som ikkje far min i himmelen hev sett, skal rivast upp med rot.
| ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ |
14 Bry dykk ikkje um deim! Dei er blinde vegleidarar for blinde; og når ein blind leider ein blind, so dett dei båe i grefti.»
| הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ |
15 Då tok Peter til ords og sagde til honom: «Tyd oss den likningi di!»
| ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ |
16 «Hev de endå ikkje betre vit, de heller?» svara han.
| ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ |
17 «Skynar de ikkje at alt det som kjem inn i munnen, gjeng ned i magen, og fer ut der det skal?
| העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ |
18 Men det som gjeng ut or munnen, kjem frå hjarta, og det gjer menneskja urein;
| אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ |
19 for frå hjarta kjem vonde tankar: manndråp, egteskapsbrot, lauslivnad, tjuvskap, range vitnemål, gudsspotting.
| כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ |
20 Det er det som gjer menneskja urein; men å eta med utvegne hender gjer ikkje menneskja urein.
| אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ |
21 So for Jesus derifrå, og tok vegen burt til bygderne kring Tyrus og Sidon.
| ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ |
22 Då kom det ei kananæisk kona ut frå dei grenderne og ropa: «Herre, Davids son, gjer sælebot på meg! Dotter mi er so ille plåga av ei vond ånd.»
| והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ |
23 Men han svara henne ikkje eit ord. Då gjekk læresveinarne fram og bad honom: «Kjære, få henne frå deg! Ho ropar so etter oss.»
| והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ |
24 «Det er berre dei forkomne sauerne av Israelshuset eg er send til, » svara han.
| ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ |
25 So kom ho og fall på kne for honom og sagde: «Herre, hjelp meg!»
| והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ |
26 Men han svara: «Det er’kje vænt å taka brødet frå borni og kasta det for hund-ungarne.»
| ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ |
27 «Det er sant, Herre, » sagde ho, «men hund-ungarne et då av dei molarne som fell frå bordet åt herrarne deira.»
| ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ |
28 Då svara Jesus: «Stor er trui di, kona! Du skal få det som du vil.» Og dotter hennar vart god att i same stundi.
| ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ |
29 So for Jesus burt derifrå og kom til Galilæasjøen, og han gjekk upp i fjellet og sette seg der.
| ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ |
30 Då kom dei til honom i store flokkar, og hadde med seg halte og blinde og mållause og kryplingar og mange andre, og lagde deim ned for føterne hans, og han gjorde dei gode att,
| ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ |
31 so folket undra seg då dei såg at mållause tala, og kryplingar vart friske og føre, og halte gjekk ikring, og blinde såg; og dei lova Israels Gud.
| ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ |
32 Då kalla Jesus læresveinarne til seg og sagde: Eg tykkjer hjarteleg synd i folket; for no hev dei alt vore hjå meg i tri dagar, og dei hev’kje noko å eta; og ikkje vil eg senda deim fastande frå meg; for då kunde dei ormegtast på vegen.»
| ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ |
33 Læresveinarne svara: «Kor skal me her i øydemarki få brød nok til å metta so stor ein hop?»
| ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ |
34 «Kor mykje brød hev de?» spurde Jesus. «Sju leivar, » sagde dei, «og nokre få småfiskar.»
| ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ |
35 Då let han folket setja seg ned på marki,
| ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ |
36 og han tok dei sju leivarne og fiskarne, og takka, og bytte deim sund og gav det til læresveinarne, og læresveinarne gav det til folket.
| ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ |
37 Då alle hadde ete og var mette, samla dei upp dei stykki som att var; det var sju fulle korger.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ |
38 Og det var fire tusund mann som hadde ete, umfram kvinnor og born.
| והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ |
39 Sidan bad Jesus farvel med folket, og steig ut i båten og for til Magadanbygdi.
| וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃ |
