Markus 4
1 So tok han til å læra folket att ved sjøen; og det samla det seg ei uhorveleg mengd ikring honom, so han laut ganga ut i ein båt; den sat han i utpå vatnet, og heile folkehopen stod innpå land nedmed sjøen.
| וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃ |
2 Då lærde han deim mangt og mykje i likningar, og med han soleis lærde deim, sagde han:
| וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃ |
3 Høyr her! Det var ein såmann som gjekk ut og vilde så.
| שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ |
4 Då bar det seg so til med han sådde, at noko av kornet fall frammed vegen, og fuglarne kom og åt det upp.
| ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ |
5 Noko fall på steingrunn; der hadde det ikkje mykje jord, og det rann snøgt upp, av di der var so grunt;
| ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ |
6 men då soli steig, skein det av, for det hadde ikkje rot.
| ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ |
7 Noko fall millom klunger, og klungeren voks upp og kjøvde det, og det gav ikkje grøda.
| ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ |
8 Noko fall i god jord; det rann upp og voks og gav grøda og bar upp til tretti og seksti og hundrad foll.
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ |
9 Høyr etter, kvar som høyra kann! sagde han då.
| ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
10 Då han vart åleine, kom dei tolv og dei andre som var med honom, og spurde honom um likningarne.
| ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ |
11 Han svara: «De fær vita løyndomen i Gudsriket, men til dei andre, som er utanfor, kjem allting i likningar,
| ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ |
12 so dei skal sjå, men ikkje skilja, og høyra, men ikkje skyna; elles kunde dei venda um og få tilgjeving.
| למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ |
13 Men skynar de’kje denne likningi, sagde han, korleis kann de då greida alle dei andre likningarne?
| ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ |
14 Såmannen, det er den som sår Guds ord.
| הזרע הוא זרע את הדבר׃ |
15 Dei frammed vegen, det er dei som Guds ord vert sått i, men med same dei hev høyrt det, kjem Satan, og tek burt ordet som var sått i deim.
| ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ |
16 Sameleis dei som var sådde på steingrunn; det er dei som straks dei fær høyra Guds ord, tek imot det med gleda;
| וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ |
17 men dei hev ikkje rot i seg, og held ikkje ut langt bilet; kjem dei so i naud eller fåre for ordet skuld, leidest dei straks og fell ifrå.
| אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ |
18 Andre var sådde millom klunger; det er dei som hev høyrt Guds ord,
| והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ |
19 men suterne for det timelege og den svikfulle rikdomen og fysna etter alle andre ting, trengjer seg inn og kjøver ordet, so det vert grødelaust. (aiōn g165)
| ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) |
20 Men dei som var sådde i god jord, det er dei som høyrer Guds ord og tek imot det, og gjev grøda i tretti og seksti og hundrad foll.»
| ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃ |
21 Sidan sagde han til deim: «Når dei kjem inn med eit ljos, set dei det då under skjeppa eller sengi? set dei det’kje i staken?
| ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃ |
22 For ingen ting er dult utan det vert openberra, og ingen ting vart løynt utan det laut fram i ljoset.
| כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃ |
23 Høyr etter, kvar som høyra kann!»
| כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
24 So sagde han til deim: «Sjå dykk fyre kva de høyrer på! Det målet de mæler med, skal dei mæla åt dykk med, og endå skal de få noko attpå.
| ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃ |
25 For den som hev, han skal få, men den som ikkje hev, skal missa endå det som han hev.»
| כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ |
26 Sidan sagde han: «Med Guds rike er det so som når ein mann hev sått kornet i jordi:
| ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ |
27 Han søv og ris upp, natt etter natt og dag etter dag, og frøet renn upp og veks - han veit ikkje korleis det gjeng til;
| וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ |
28 av seg sjølv ber jordi si grøda, fyrst strå, so aks, so fulle korn i kvart aks.
| כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ |
29 Men so snart som åkeren er skjær, tek han fram sigden; for hausten er komen.»
| וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃ |
30 So sagde han: «Kva skal me likna Guds rike i hop med? kva bilæte skal me teikna det med?
| ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ |
31 Det er liksom senapskornet; når det vert lagt i jordi, er det mindre enn alle frøkorn i verdi.
| כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ |
32 Men etter det er sått, renn det upp og vert større enn alle hagevokstrar og fær store greiner, so fuglarne i lufti kann byggja reir i skuggen av det.»
| ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃ |
33 I mange sovore likningar tala han Guds ord til deim, etter som dei var god til å skyna det.
| ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃ |
34 Forutan likningar tala han ikkje til folket; men når han var åleine med læresveinarne sine, lagde han det ut alt saman for deim.
| ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃ |
35 Då det leid til kvelds same dagen, sagde han til deim: «Lat oss fara yver til hi sida!»
| ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ |
36 So skildest dei med folket og tok honom med i båten, som han var. Og andre båtar fylgde og med.
| ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ |
37 Då vart det so hardt eit ver, at bårorne slo inn i båten, og han var nær på å fyllast.
| ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ |
38 Men Jesus låg og sov på høgjendet i bakskuten. Dei vekte honom og sagde: «Meister, er du like sæl um me gjeng under?»
| והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ |
39 So stod han upp og truga vinden og sagde til sjøen: «Teg, og ver still!» Då logna vinden, og det vart blikende stilt.
| ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ |
40 Og han sagde til deim: «Kvi er de rædde? Hev de endå ingi tru?»
| ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃ |
41 Men dei var fulle av otte og sagde seg imillom: «Kva er då dette for ein, som både vinden og sjøen lyder?»
| וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃ |
