Markus 11
1 Då dei kom burtimot Jerusalem, til Betfage og Betania ved Oljeberget, sende Jesus tvo av læresveinarne sine i veg og sagde til deim:
| ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃ |
2 «Gakk burt i den grendi som ligg beint framfor dykk! Med det same de kjem der, finn de ein fole som stend bunden, og som det endå aldri hev sete noko menneskje på; den skal de løysa og koma hit med!
| ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃ |
3 Og dersom nokon segjer med dykk: «Kvi gjer de det?» so skal de svara: «Herren treng um honom, og sender honom straks attende.»»
| וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃ |
4 So gjekk dei og fann folen; han stod bunden uti gata attmed ei dør, og dei løyste honom.
| וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃ |
5 Nokre folk som stod der, sagde til deim: «Kva gjer de? løyser de folen?»
| ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃ |
6 Dei svara so som Jesus hadde sagt; då let folket deim ganga.
| ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃ |
7 So kom dei til Jesus med folen og lagde kjolarne sine på honom, og Jesus sette seg uppå.
| ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃ |
8 Og mange breidde klædi sine på vegen, andre strådde lauv, som dei hadde henta frå marki.
| ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃ |
9 Og dei som gjekk fyre, og dei som fylgde etter, ropa: «Hosianna! Velsigna vere han som kjem i Herrens namn!
| וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃ |
10 Velsigna vere vår fader Davids rike som kjem! Hosianna i det høgste!»
| ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃ |
11 So kom han til Jerusalem og gjekk inn i templet. Der såg han seg ikring allstad; men då det tok til å kvelda, gjekk han ut til Betania med dei tolv.
| ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃ |
12 Dagen etter, då dei gjekk frå Betania, kjende han seg svolten.
| ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃ |
13 Langt burte såg han eit fiketre med lauv på; han gjekk burtåt, og vilde sjå um han kunde finna noko på det; men då han kom dit, fann han’kje anna enn lauv; for det var ikkje tidi for fikor.
| וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ |
14 Då tala han til treet og sagde: «Gjev aldri i verdi nokon må koma til å eta frukt av deg meir!» Og det høyrde læresveinarne på. (aiōn g165)
| ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ (aiōn g165) |
15 Då dei kom til Jerusalem, gjekk han inn i templet og tok til å driva ut deim som handla i heilagdomen; han velte bordi åt pengevekslarane og krakkarne åt deim som selde duvor,
| ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ |
16 og let ingen få lov til å bera nokon reidskap gjenom templet.
| ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃ |
17 Og han lærde deim og sagde: «Stend det’kje skrive: «Mitt hus skal kallast eit bønehus for alle folk?» Men de hev gjort det til eit røvarbol.»
| וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃ |
18 Dei øvste prestarne og dei skriftlærde fekk høyra det, og lurde på korleis dei skulde få teke livet av honom; dei var rædde honom; for alle folk var hugtekne av læra hans.
| וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ |
19 Men når det leid til kvelds, gjekk han alltid ut or byen.
| ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ |
20 Då dei tidleg um morgonen gjekk framum fiketreet, såg dei at det hadde turka radt ifrå roti.
| ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ |
21 Peter kom i hug dei ordi Jesus hadde lyst, og sagde: «Meister, sjå fiketreet som du banna, hev turka!»
| ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ |
22 Då tok Jesus til ords og sagde: «Hav tru til Gud!
| ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃ |
23 Det segjer eg dykk for sant: Um nokon segjer til dette fjellet: Lyft deg upp og kasta deg ut i havet! og ikkje hev tvil i hjarta, men trur at det vil ganga som han segjer, so skal det ganga som han vil.
| כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃ |
24 Difor segjer eg dykk: Kva de bed um og ynskjer etter, so tru visst at de alt hev fenge det - då fær de det!
| על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃ |
25 Og når de stend og bed, og hev noko imot einkvan, so tilgjev honom det! Då skal og far dykkar i himmelen tilgjeva dykk for misgjerningarne dykkar!
| וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃ |
26 Men um de ikkje tilgjev, skal ikkje heller far dykkar i himmelen tilgjeva dykkar misgjerningar.»
| ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃ |
27 So kom dei til Jerusalem att. Og med han gjekk ikring i templet, kom dei øvste prestarne og dei skriftlærde og styresmennerne burt til honom
| וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ |
28 og sagde: «Kva rett hev du til å gjera dette, eller kven gav deg retten til å gjera det?»
| ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃ |
29 «Eg vil spyrja dykk um ein ting, » sagde Jesus. «Svara meg, so skal eg segja dykk kva rett eg hev til å gjera dette:
| ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ |
30 Var dåpen åt Johannes frå himmelen eller frå menneskje? Svara meg!»
| טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃ |
31 Då lagde dei yver med kvarandre og sagde: «Svarar me: «Frå himmelen, » so segjer han: «Kvi trudde de honom då ikkje?»
| ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃ |
32 Lat oss heller svara: «Frå menneskje!»» men det torde dei ikkje for folket; for alle trudde at Johannes var retteleg ein profet.
| או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃ |
33 So svara dei honom: «Det veit me ikkje.» «Då segjer ikkje eg dykk heller kva rett eg hev til å gjera dette, » sagde Jesus.
| ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ |
