Lukas 17
1 Sidan sagde han til læresveinarne sine: «Det er uråd anna enn det lyt koma freistingar, men ve yver den som dei kjem ifrå!
| ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃ |
2 Han var betre faren det låg ein kvernstein um halsen hans og han var kasta i havet, enn at han skulde freista ein av desse små.
| נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃ |
3 Tak dykk i vare! Syndar bror din, so tala til honom, og angrar han, so tilgjev honom!
| השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ |
4 Um han syndar mot deg sju gonger um dagen, og sju gonger kjem attende til deg og segjer: «Eg angrar!» so skal du tilgjeva honom.»
| ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ |
5 Apostlarne sagde til Herren: «Gjev oss meir tru!»
| ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ |
6 «Hev de tru som eit senapskorn, » svara Herren, «so kunde de segja til dette morbærtreet: «Rykk deg upp og røt deg i havet!» og det skulde lyda dykk.
| ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃ |
7 Um nokon av dykk hev ein dreng som pløgjer eller gjæter, segjer han då til honom når han kjem heim frå marki: «Kom straks og set deg til bords?»
| מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃ |
8 Segjer han’kje heller: «Stell til kveldsmaten åt meg, bind livgjordi um deg, og gakk meg til handa med eg et og drikk! Sidan kann du eta og drikka?»
| הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃ |
9 Takkar han vel drengen for di han gjorde som han var fyresagd? Eg trur ikkje det.
| הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃ |
10 Soleis de og; når de hev gjort alt som var sagt dykk, so seg: «Me er uturvande tenarar! Me hev’kje gjort anna enn det som var skyldnaden vår.»»
| ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃ |
11 Med han var på vegen til Jerusalem og for midt imillom Samaria og Galilæa,
| ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ |
12 bar det so til at han gjekk inn i ein liten by, og der kom det imot han ti menner som hadde spillsykja; dei vart standande eit langt stykke undan,
| ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃ |
13 og ropa høgt: «Jesus, meister, gjer sælebot på oss!»
| וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃ |
14 Då Jesus vart var deim, sagde han til deim: «Gakk og te dykk fram for prestarne!» Og med dei var på vegen, hende det at dei vart reine.
| וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ |
15 Ein av deim kom attende då han såg han var lækt; han lova Gud med høg røyst,
| ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ |
16 og kasta seg å gruve framfor føterne hans og takka honom; det var ein samaritan.
| ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ |
17 Då tok Jesus til ords og sagde: «Vart dei’kje reine alle ti? Kvar er då dei ni?
| ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃ |
18 Var det ingen utan denne framande som kom attende og vilde gjeva Gud æra?»
| האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ |
19 So sagde han til mannen: «Statt upp og gakk heim att! Trui di hev hjelpt deg.»
| ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃ |
20 Farisæarane spurde honom ein gong når Guds rike skulde koma. Då svara han deim so: «Guds rike kjem ikkje so at ein kann sjå det for augo.
| וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ |
21 Ein kann ikkje heller segja: «Sjå her er det!» eller: «Der er det!» For Guds rike, det er inni dykk.»
| ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃ |
22 Sidan sagde han til læresveinarne: «Det kjem ei tid då de skal stunda etter å sjå ein av dei dagarne då Menneskjesonen råder, men de skal ikkje få sjå det.
| ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃ |
23 Dei kjem til å segja til dykk: «Sjå der er han! Sjå her!» Gakk ikkje der burt, og fylg ikkje etter deim!
| ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃ |
24 For liksom ljonet, når det kjem, skin frå himmelbrun til himmelbrun, soleis skal det vera med Menneskjesonen den dagen han kjem.
| כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃ |
25 Men fyrst lyt han lida mykje, og denne ætti skal skjota honom ifrå seg.
| אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃ |
26 Og som det var i Noahs dagar, so skal det og vera den tidi då Menneskjesonen kjem:
| וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃ |
27 dei åt, dei drakk, dei gifte seg, dei vart burtgifte, alt til den dagen då Noah gjekk inn i arki; då kom storflodi og tynte alle i hop.
| אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃ |
28 Eller som det var i Lots dagar: dei åt, dei drakk, dei kjøpte, dei selde, dei planta, dei bygde;
| וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃ |
29 men den dagen då Lot tok ut frå Sodoma, regnde det eld og svåvel frå himmelen og tynte deim alle.
| ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃ |
30 På same vis skal det vera den dagen Menneskjesonen syner seg.
| ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃ |
31 Er nokon den dagen uppå taket og hev sine ting nedi huset, so må han ikkje ganga ned og henta deim; og er nokon utpå marki, so må han ikkje venda um.
| ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃ |
32 Kom i hug kona hans Lot!
| זכרו את אשת לוט׃ |
33 Den som freister å berga livet sitt, skal missa det, og den som misser det, skal vinna det att.
| המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃ |
34 Eg segjer dykk: Den natti skal det liggja tvo i ei seng; den eine skal hentast, og hin setjast att.
| אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃ |
35 Tvo kvinnor skal mala på same kverni; den eine skal hentast, og hi setjast att.
| שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃ |
36 Tvo skal vera utpå marki; den eine skal hentast, og hin setjast att.»
| שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃ |
37 Då tok læresveinarne til ords og sagde: «Kvar, Herre?» Han svara: «Der liket er, der vil ørnane sankast innåt.»
| ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃ |
