< Josvas 15 >

1 Juda-sønerne og ættgreinerne deira fekk sin lut burtimot Edomlandet, sudmed Sinheidi, lengst sud.
וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם אֶל־גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר־צִן נֶגְבָּה מִקְצֵה תֵימָֽן׃
2 Landskilet deira gjekk på sudsida ut frå enden av Saltsjøen, frå den viki som sting lengst i sud,
וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח מִן־הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶֽגְבָּה׃
3 tøygde seg sud um Skorpionskardet, og tok so yver til Sin og uppetter sunnanfor Kades-Barnea; so gjekk skiftelina yver til Hesron og upp til Addar; der svinga ho burt til Karka,
וְיָצָא אֶל־מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָּֽעָה׃
4 tok so burtetter til Asmon, kom fram ved Egyptarlands-bekken, og enda utmed havet. «Dette», sagde Herren, «skal vera landskilet dykkar i sud.»
וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם והיה וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה זֶה־יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶֽגֶב׃
5 I aust fylgde landskilet Saltsjøstrandi, alt til Jordanosen. På nordsida gjekk fylkesdeilet frå vatsbotnen, frå Jordanosen,
וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד־קְצֵה הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּֽן׃
6 upp til Bet-Hogla og heldt so frametter nordanfor Bet-ha-Araba, upp til Bohan-Rubensson-steinen.
וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן־רְאוּבֵֽן׃
7 So tok skiftelina frå Akordalen, til Debir; der svinga ho nordetter til den steinkrinsen, som ligg beint imot Adummimkleivi, sunnanfor dalen, og gjekk so yver til En-Semeskjelda og fram til En-Rogel.
וְעָלָה הַגְּבוּל ׀ דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל־הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר־נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל־מֵי־עֵין שֶׁמֶשׁ וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל־עֵין רֹגֵֽל׃
8 Sidan tok ho upp til Hinnomssonsdalen, til sudsida av Jebusitaråsen, der Jerusalem ligg, og steig upp til toppen av det fjellet som er beint i vest for Hinnomsdalen, ved nordenden av Kjempesletta.
וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן־הִנֹּם אֶל־כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרֽוּשָׁלָ͏ִם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל־רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי גֵֽי־הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵֽמֶק־רְפָאִים צָפֹֽנָה׃
9 Frå den fjelltoppen stemnde skiftelina burtåt Me-Neftoahkjelda, heldt fram til byarne på Efronheidi, og tok so burtetter til Ba’ala, den byen som no heiter Kirjat-Jearim.
וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל־מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ וְיָצָא אֶל־עָרֵי הַר־עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִֽים׃
10 Frå Ba’ala svinga ho vestetter til Se’irfjellet, tok yver til nordhallet av Jearimfjellet, der Kesalon ligg, og gjekk so ned til Bet-Semes, og fram til Timna.
וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל־הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל־כֶּתֶף הַר־יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּֽית־שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָֽה׃
11 Sidan heldt skiftelina nordetter til Ekronåsen; der svinga ho burt til Sikron, tok so yver til Ba’alafjellet, kom fram ved Jabne’el, og enda utmed havet.
וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל־כֶּתֶף עֶקְרוֹן צָפוֹנָה וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה וְעָבַר הַר־הַֽבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָֽמָּה׃
12 I vest var det Storhavet som var grensa. Dette var landskili åt Juda-sønerne og ættgreinerne deira, på alle sidor.
וּגְבוּל יָם הַיָּמָּה הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה גְּבוּל בְּנֵֽי־יְהוּדָה סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
13 Kaleb Jefunneson fekk sin lut millom Juda-sønerne, etter det som Herren hadde sagt med Josva. Det var den byen som heitte etter Arba, far åt Anak, og som me no kallar Hebron.
וּלְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵֽי־יְהוּדָה אֶל־פִּי יְהוָה לִֽיהוֹשֻׁעַ אֶת־קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק הִיא חֶבְרֽוֹן׃
14 Kaleb dreiv ut dei tri anakitarne som budde der, Sesai og Ahiman og Talmai, borni åt Anak.
וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת־שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת־שֵׁשַׁי וְאֶת־אֲחִימַן וְאֶת־תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָֽק׃
15 Sidan for Kaleb mot Debir-buarne; Debir heitte fyrr Kirjat-Sefer.
וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל־יֹשְׁבֵי דְּבִר וְשֵׁם־דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃
16 Då lova han ut at den som kunde taka Kirjat-Sefer, skulde få Aksa, dotter hans.
וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר־יַכֶּה אֶת־קִרְיַת־סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת־עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּֽׁה׃
17 Otniel, son åt Kenaz, bror åt Kaleb, tok byen, og Kaleb gav honom Aksa.
וַֽיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן־לוֹ אֶת־עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּֽׁה׃
18 Då so ho skulde flytja heim til honom, eggja ho honom til å beda far hennar um ein jordveg, og sjølv hoppa ho ned av asnet. «Kva er det du vil?» spurde Kaleb.
וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵֽאֵת־אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּֽאמֶר־לָהּ כָּלֵב מַה־לָּֽךְ׃
19 «Gjev med ei velfargåva!» svara ho. «Du hev gift meg burt til dette turre Sudlandet; gjev meg no vatskjeldor!» So gav han henne Øvregullot og Nedregullot.
וַתֹּאמֶר תְּנָה־לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן־לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּֽוֹת׃
20 No skal me nemna dei eigedomarne som Juda-ætti og greinerne hennar fekk:
זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי־יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
21 Byarne i Sudlandet, ytst i Judafylket, burtimot Edomskiftet, det var Kabse’el og Eder og Jagur
וַיִּֽהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵֽי־יְהוּדָה אֶל־גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגֽוּר׃
22 og Kina og Dimona og Adada
וְקִינָה וְדִֽימוֹנָה וְעַדְעָדָֽה׃
23 og Kedes og Hasor og Jitnan,
וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָֽן׃
24 Zif og Telem og Bealot
זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלֽוֹת׃
25 og Hasor-Hadatta og Kerijot-Hesron, som no heiter Hasor,
וְחָצוֹר ׀ חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת חֶצְרוֹן הִיא חָצֽוֹר׃
26 Amam og Sema og Molada
אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָֽה׃
27 og Hasur-Gadda og Hesmon og Bet-Pelet
וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּֽלֶט׃
28 og Hasar-Sual og Be’erseba og Bizjotja,
וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָֽה׃
29 Ba’ala og Ijjim og Esem
בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָֽצֶם׃
30 og Eltolad og Kesil og Horma
וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָֽה׃
31 og Siklag og Madmanna og Sansanna
וְצִֽקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּֽה׃
32 og Lebaot og Silhim og Ajin og Rimmon, i alt ni og tjuge byar, med grenderne som låg ikring.
וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל־עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃
33 I låglandet: Estaol og Sora og Asna
בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָֽה׃
34 og Zanoah og En-Gannim, Tappuah og Enam,
וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָֽם׃
35 Jarmut og Adullam, Soko og Azeka
יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָֽה׃
36 og Sa’arajim og Aditajim og Gedera med Gederotajim, fjortan byar, med grenderne ikring,
וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶֽן׃
37 Senan og Hadasa og Migdal-Gad
צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל־גָּֽד׃
38 og Dilan og Mispe og Jokte’el,
וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵֽל׃
39 Lakis og Boskat og Eglon
לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלֽוֹן׃
40 og Kabbon og Lahmas og Kitlis
וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִֽישׁ׃
41 og Gederot, Bet-Dagon og Na’ama og Makkeda, sekstan byar med grenderne ikring,
וּגְדֵרוֹת בֵּית־דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶֽן׃
42 Libna og Eter og Asan
לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָֽׁן׃
43 og Jiftah og Asna og Nesib
וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִֽיב׃
44 og Ke’ila og Aksib og Maresa, ni byar med grenderne ikring,
וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָֽרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃
45 Ekron med bygder og grender,
עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶֽיהָ׃
46 og alt som låg millom Ekron og havet på Asdodsida, med grenderne som høyrde til,
מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה כֹּל אֲשֶׁר־עַל־יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶֽן׃
47 Asdod med bygder og grender, Gaza med bygder og grender, radt burt til Egyptarlands-bekken og ut til Storhavet; det var grensa der.
אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד־נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הגבול הַגָּדוֹל וּגְבֽוּל׃
48 I fjellbygderne: Samir og Jattir og Soko
וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹֽה׃
49 og Danna og Kirjat-Sanna, som no heiter Debir,
וְדַנָּה וְקִרְיַת־סַנָּה הִיא דְבִֽר׃
50 og Anab og Estemo og Anim
וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִֽים׃
51 og Gosen og Holon og Gilo, elleve byar, med grenderne ikring,
וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַֽחַת־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶֽן׃
52 Arab og Duma og Esan
אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָֽן׃
53 og Janim og Bet-Tappuah og Afeka
וינים וְיָנוּם וּבֵית־תַּפּוּחַ וַאֲפֵֽקָה׃
54 og Humta og Kirjat-Arba, som no heiter Hebron, og Sior, ni byar med grenderne ikring,
וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃
55 Maon, Karmel og Zif og Juta
מָעוֹן ׀ כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּֽה׃
56 og Jizre’el og Jokdeam og Zanoah,
וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנֽוֹחַ׃
57 Kajin, Gibea og Timna, ti byar med grenderne ikring,
הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶֽן׃
58 Halhul, Bet-Sur og Gedor
חַלְחוּל בֵּֽית־צוּר וּגְדֽוֹר׃
59 og Ma’arat og Bet-Anot og Eltekon, seks byar med grenderne ikring,
וּמַעֲרָת וּבֵית־עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃
60 Kirjat-Ba’al, som sidan vart kalla Kirjat-Jearim, og Rabba, tvo byar med grenderne ikring.
קִרְיַת־בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָֽרַבָּה עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃
61 I øydemarki: Bet-ha-Araba, Middin og Sekaka
בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָֽה׃
62 og Nibsan og Ir-Hammelah og En-Gedi, seks byar med grenderne ikring.
וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר־הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃
63 Men Juda-sønerne vann ikkje driva ut jebusitarne, som budde i Jerusalem; dei hev vorte buande i hop med Juda-sønerne i Jerusalem alt til denne dag.
וְאֶת־הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרֽוּשָׁלִַם לֹֽא־יוכלו יָכְלוּ בְנֵֽי־יְהוּדָה לְהֽוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת־בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה׃

< Josvas 15 >