Johannes 13
1 Det var straks fyre påskehøgtidi: Jesus visste at hans time var komen då han skulde fara burt frå denne verdi og heim til Faderen, og som han hadde elska sine eigne, som var i verdi, so elska han deim til enden.
| ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ |
2 Då dei heldt kveldverd, og djevelen alt hadde skote det i hugen på Judas Simonsson Iskariot at han skulde svika honom,
| ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃ |
3 og då Jesus visste at Faderen hadde gjeve alt i hans hender, og at han var komen frå Gud og gjekk til Gud,
| וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃ |
4 so reiser han seg frå bordet og legg av seg kjolen sin, og tek eit handklæde og batt um seg;
| ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ |
5 so slær han vatn i vaskarfatet og tok til å två føterne åt læresveinarne og turka dei med handklædet som han hadde bunde kring livet.
| ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃ |
6 Han kjem då til Simon Peter, og han segjer til honom: «Herre, tvær du mine føter?»
| ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃ |
7 Jesus svara honom so: «Kva det er eg gjer, veit du ikkje no, men du skal skyna det sidan.»
| ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃ |
8 «Aldri i verdi skal du två mine føter, » segjer Peter. «Dersom eg ikkje tvær deg, hev du ingen ting i hop med meg, » svara Jesus. (aiōn g165)
| ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ (aiōn g165) |
9 Simon Peter segjer til honom: «Herre, ikkje berre føterne, men henderne og hovudet med!»
| ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃ |
10 «Den som hev lauga seg, treng ikkje två anna enn føterne; elles er han heiltupp rein, » segjer Jesus; «og de er reine, men ikkje alle.»
| ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃ |
11 Han visste kven som skulde svika honom; difor var det han sagde: «De er’kje reine alle.»
| כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃ |
12 Då han no hadde tvege føterne deira og teke på seg kjolen sin og sett seg til bords att, sagde han til deim: «Skynar de kva det er eg hev gjort med dykk?
| ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃ |
13 De kallar meg «Meister» og «Herre, » og det segjer sant; for det er eg.
| אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃ |
14 Hev no eg, herren og meisteren, tvege føterne dykkar, so lyt de og två føterne åt kvarandre.
| לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃ |
15 Det er eit mynster eg hev synt dykk; som eg gjorde med dykk, so skal de og gjera.
| כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃ |
16 Det segjer eg dykk for visst og sant: Ein tenar er ikkje større enn herren sin, og ein ærendsvein er ikkje større enn den som hev sendt honom.
| אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃ |
17 Veit de det, so er de sæle, so sant de gjer etter det.
| אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃ |
18 Eg talar ikkje um dykk alle; eg veit kven eg valde ut; men det var so Skrifti skulde sannast: «Den som et mitt brød, hev lyft sin hæl imot meg.»
| לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ |
19 Eg segjer dykk det alt no, fyrr det hev hendt, so de, når det hender, skal tru at eg er den eg er.
| מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃ |
20 Det segjer eg dykk for visst og sant: Den som tek imot ein eg sender, tek imot meg, og den som tek imot meg, tek imot den som sende meg.»
| אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ |
21 Då Jesus hadde sagt det, vart han uppøst i åndi, og sagde sterkt og ålvorsamt: «Det segjer eg dykk for visst og sant: Ein av dykk kjem til å svika meg!»
| ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ |
22 Læresveinarne såg på kvarandre og kunde ikkje skyna kven det var han meinte.
| ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ |
23 Ein av læresveinarne - den som Jesus elska - sat ved hans høgre sida.
| ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃ |
24 Honom gjer Simon Peter eit teikn til, og segjer til honom: «Seg kven det er han meiner!»
| וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ |
25 Han bøygde seg då næmare innåt Jesus, og segjer til honom: «Herre, kven er det?»
| ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ |
26 «Det er han som eg gjev den biten eg no duppar i fatet, » svara Jesus. So duppar han biten, og tek og gjev honom til Judas Simonsson Iskariot.
| ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ |
27 Og då han hadde fenge biten, då for Satan i honom. So segjer Jesus til honom: «Gjer det snart, det du vil gjera!»
| ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ |
28 Men ingen av deim som sat med til bords, skyna kva han meinte med det han sagde til honom.
| ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃ |
29 Sidan det var Judas som hadde kassa, tenkte sume at Jesus vilde segja som so: «Kjøp det me treng til høgtidi!» eller at han skulde gjeva noko til dei fatige.
| כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃ |
30 Med det same Judas hadde teke mot biten, gjekk han ut. Det var natt.
| והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃ |
31 Då han var gjengen, sagde Jesus: «No er Menneskjesonen herleggjord, og Gud er herleggjord i honom.
| הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃ |
32 Er Gud herleggjord i honom, so skal Gud og herleggjera honom i seg sjølv, og han skal herleggjera honom snart.
| אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃ |
33 Berre ei liti stund er eg endå hjå dykk, borni mine. De kjem til å leita etter meg, og som eg sagde til jødarne: «Dit eg gjeng, kann ikkje de koma, » so segjer eg no til dykk og.
| בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃ |
34 Eit nytt bod gjev eg dykk: at de skal elska kvarandre; liksom eg hev elska dykk, so skal de og elska kvarandre.
| מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃ |
35 På det skal alle skyna at de er mine læresveinar - på det at de hev kjærleik til kvarandre.»
| בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃ |
36 Simon Peter segjer til honom: «Herre, kvar gjeng du av?» Jesus svara: «Dit eg gjeng, kann du ikkje fylgja meg no, men du skal fylgja meg sidan.»
| ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ |
37 «Kvi kann eg ikkje fylgja deg straks, Herre?» segjer Peter; «eg vil gjeva mitt liv for deg!»
| ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ |
38 «Vil du gjeva ditt liv for meg?» svara Jesus; «det segjer eg deg for visst og sant: Hanen skal ikkje gala fyrr du hev avneitta meg tri gonger.»
| ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ |
