Jobs 36
1 Og Elihu heldt fram og sagde:
| וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַֽר׃ |
2 «Vent litt og lat meg tala til deg! For endå hev eg ord for Gud;
| כַּתַּר־לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּֽים׃ |
3 eg hentar kunnskap langan leid, skal hjelpa skaparen til rett.
| אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃ |
4 For visst, mitt ord skal ikkje ljuga; framfor deg stend ein full-lærd mann.
| כִּֽי־אָמְנָם לֹא־שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּֽךְ׃ |
5 Sjå, Gud er sterk, men vander ingen, han som er veldug i forstandskraft.
| הֶן־אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַֽ לֵֽב׃ |
6 Han let’kje gudlaus mann få liva; men armingarne gjev han rett.
| לֹא־יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּֽן׃ |
7 Han snur’kje augo frå rettvise; hjå kongar på sin konungsstol han let deim ævleg sitja høgt.
| לֹֽא־יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת־מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃ |
8 Um dei i lekkjor bundne vart og i ulukkesnaror fanga,
| וְאִם־אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹֽנִי׃ |
9 so synar han deim deira ferd og brot - at dei ovmoda seg -
| וַיַּגֵּד לָהֶם פָּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּֽרוּ׃ |
10 til refsing opnar øyro deira og byd deim venda um frå syndi.
| וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּֽי־יְשֻׁבוּן מֵאָֽוֶן׃ |
11 Um dei då høyrer vil og lyda, so liver dei sitt liv i lukka og sine år i herlegdom;
| אִֽם־יִשְׁמְעוּ וְֽיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִֽים׃ |
12 um ikkje, fær dei styng av spjotet, og i sin dårskap andast dei.
| וְאִם־לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ כִּבְלִי־דָֽעַת׃ |
13 Men vreiden trivst i vonde hjarto; dei bed’kje, um dei bundne vert;
| וְֽחַנְפֵי־לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָֽם׃ |
14 i ungdomstidi skal dei døy, forgangast som utukt-sveinar.
| תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִֽׁים׃ |
15 Han frelser arming ved hans naud, opnar hans øyro gjenom trengsla.
| יְחַלֵּץ עָנִי בְעָנְיוֹ וְיִגֶל בַּלַּחַץ אָזְנָֽם׃ |
16 Deg og han lokkar ut or trengsla, fritt fær du det og ikkje trongt, ditt bord er fullt av feite retter.
| וְאַף הֲסִיתְךָ ׀ מִפִּי־צָר רַחַב לֹא־מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָֽשֶׁן׃ |
17 Men fær du straff som syndug mann, i fall hans domsord held deg fast.
| וְדִין־רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹֽכוּ׃ |
18 Lat ikkje tukti avla vreide, den tunge bot deg leida vilt!
| כִּֽי־חֵמָה פֶּן־יְסִֽיתְךָ בְסָפֶק וְרָב־כֹּפֶר אַל־יַטֶּֽךָּ׃ |
19 Kann klaga hjelpa deg or naud, kor mykje enn du stræva vil?
| הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ׃ |
20 Du må’kje lengta etter natti då folk vert rykte frå sin stad!
| אַל־תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלוֹת עַמִּים תַּחְתָּֽם׃ |
21 Gjev agt, so ei til synd du vender, for det du heller vil enn lida.
| הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן אֶל־אָוֶן כִּֽי־עַל־זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹֽנִי׃ |
22 Sjå, Gud er upphøgd i sitt velde; kven er ein lærar slik som han?
| הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶֽה׃ |
23 Kven hev vel vegen lagt for honom? Kven sagde vel: «Du hev urett gjort?»
| מִֽי־פָקַד עָלָיו דַּרְכּוֹ וּמִֽי־אָמַר פָּעַלְתָּ עַוְלָֽה׃ |
24 Hugs på å prisa høgt hans verk, som menneski hev sunge um!
| זְכֹר כִּֽי־תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִֽׁים׃ |
25 Kvart menneskje med lyst det ser, mann-ætti ser det langan leid.
| כָּל־אָדָם חָֽזוּ־בוֹ אֱנוֹשׁ יַבִּיט מֵרָחֽוֹק׃ |
26 Upphøgd, uskynande er Gud, hans liveår kann ingen telja,
| הֶן־אֵל שַׂגִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא־חֵֽקֶר׃ |
27 for han dreg vatsdroparne, so det vert regn av skodde-eim.
| כִּי יְגָרַע נִטְפֵי־מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדֽוֹ׃ |
28 Og ifrå skyerne det fløymer og dryp ned yver mange folk.
| אֲשֶֽׁר־יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי ׀ אָדָם רָֽב׃ |
29 Kven skynar vel skyhoparne og torebraket frå hans hytta?
| אַף אִם־יָבִין מִפְרְשֵׂי־עָב תְּשֻׁאוֹת סֻכָּתֽוֹ׃ |
30 Han breider ljoset sitt ikring seg og let det hylja havsens røter.
| הֵן־פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ וְשָׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּֽה׃ |
31 Soleis han dømer folkeslag og skiftar brød i ovmengd ut.
| כִּי־בָם יָדִין עַמִּים יִֽתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּֽיר׃ |
32 Han sveiper henderne i ljos og sender det mot fienden.
| עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה־אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃ |
33 Hans tora meldar um hans koma, ja, feet varslar når han kjem.
| יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מִקְנֶה אַף עַל־עוֹלֶֽה׃ |
