Esaias 32
1 Sjå, med rettferd skal kongen råda, og hovdingarne skal styra etter rett,
| הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו |
2 og kvar ein av deim skal vera som eit skyle for veret og ei livd mot sturtregn, som vatsbekkjer på ein turr stad, som skuggen av eit veldugt berg i eit uppturka land.
| והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה |
3 Då skal augo åt deim som ser ikkje vera blinde, og øyro åt deim som høyrer, skal vera grannhøyrde,
| ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה |
4 hjarto åt dei tankelause skal evla skyna, og tunga åt dei stame skal hava lett for å tala klårt.
| ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות |
5 Dåren skal ein ikkje meir kalla gjæv, og den innfule skal ein ikkje kalla hugstor.
| לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע |
6 For dåren talar dårskap, og hjarta hans finn på vondt; han gjer vanheilag gjerd, og talar forvende ting um Herren, han let den hungrige svelta og let den tyrste vanta drikka.
| כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר |
7 Og våpni åt den innfule er vonde; han tenkjer ut meinråder, til å føra dei spaklyndte i ulukka med falske ord, og det når den fatige talar det som rett er.
| וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט |
8 Men gjævingen hev gjæve tankar, og han stend fast ved det som gjævt er.
| ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום |
9 De sorglause kvinnor, statt upp og høyr det eg segjer! De trygge døtter, vend øyra dykkar til min tale!
| נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי |
10 Um år og dag skal de skjelva, de trygge! For det er ute med vinhausten, frukhausten kjem ikkje.
| ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא |
11 Vert forfærde, de sorglause; skjelv, de trygge! Klæd dykk og næk dykk, og umgyrd dykkar lender!
| חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים |
12 Dei slær seg for bringa yver dei fagre marker, yver det fruktrike vintreet,
| על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה |
13 yver jordi åt mitt folk, der tornar og tistlar skyt upp, ja, yver alle gledehus, den morogalne byen.
| על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה |
14 For borgi er tom, mugen i byen er burte. Haug og vakttårn hev vorte til holor for ævelege tider, til frygd for villasen, til beite for bølingar -
| כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים |
15 til dess åndi vert utrend yver oss frå det høge, og øydemarki vert til ein frukthage, og frukthagen vert rekna som skog.
| עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב |
16 Og rett skal bu i øydemarki, og rettferd skal hava sin heim i frukthagen.
| ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב |
17 Og rettferds verk skal vera fred, og rettferds frukt ro og tryggleik til æveleg tid.
| והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם |
18 Og folket mitt skal bu i freds bustad og i tryggleiks tjeld og på sorgfrie kvilestader.
| וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות |
19 Men det skal hagla når skogen fell, og djupt skal byen søkka ned.
| וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר |
20 Sæle er de som sår attved alle vatn, som let uksen og asnet vera på frifot!
| אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור |
