Esaias 21
1 Framsegn um Hav-øydemarki. Som ein framfarande storm i Sudlandet kjem det frå øydemarki, frå det øgjelege landet.
| משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה |
2 Ei hard syn er meg kunngjord: «Ransmenner ranar, hermenner herjar. Drag upp, du Elam! Treng på, du Media! På kvar ein sukk vil eg gjera ende på.»
| חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי |
3 Difor skjelv mine lender, eg fær rider liksom ei kvinna som skal føda. Eg er fortumla so eg ikkje kann høyra, eg er forfælt so eg ikkje kann sjå.
| על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות |
4 Hjarta mitt er forvildra, rædsla vil kjøva meg. Kveldstundi som eg trådde etter, fyller meg med gruv.
| תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה |
5 Dei dukar bord, dei breider tæpet, dei et og drikk. «Statt upp, hovdingar, salva skjoldarne!»
| ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן |
6 For so sagde Herren til meg: Gakk og set ut vaktmannen; det han fær sjå, skal han melda.
| כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד |
7 Og um han ser ei skreid, ridarar par um par, ei skreid av asen, ei skreid av kamelar, so skal han merka seg det, grant merka seg det.
| וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב |
8 Og han ropa som ei løva: «Her stend eg på vakt so lang dagen er, og vert verande på min post natt etter natt.
| ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות |
9 Og sjå, no kjem her ei skreid av menner, ridarar par um par!» Og han tok til ords og sagde: «Falle, falle hev Babel! Alle avgudsbilæti deira hev han krasa og kasta til jordi.»
| והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ |
10 Å, du mitt treskte folk, du offer for treskjarvollen! Det eg hev høyrt av Herren, allhers drott, Israels Gud, det hev eg meldt dykk.
| מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם |
11 Framsegn um Duma. Dei ropar til meg frå Se’ir: «Vaktmann, kva lid det med natti? Vaktmann, kva lid det med natti?»
| משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל |
12 Vaktmannen svarar: «Morgonen kjem, men natti og. Vil de spyrja meir, so spør; kom att!»
| אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו |
13 Framsegn mot Arabia. I skogen i Arabia skal de natta, de ferdafylgje av dedanitar.
| משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים |
14 Kom dei tyrstande i møte med vatn, de folk frå Temalandet, kom dei rømande til hjelp med brød!
| לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד |
15 For dei flyr undan sverd, drege sverd, og undan spend boge og undan den tunge ufreden.
| כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה |
16 For soleis hev Herren sagt til meg: Um eit år, so som leigekaren reknar året, skal det vera ute med all herlegdomen åt Kedar.
| כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר |
17 Og lite skal det då vera att av bogarne åt kjemporne i Kedar. For Herren, Israels Gud, hev tala.
| ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר |
