2 Mosebok 1
1 No skal de få høyra namni på Israels-sønerne som kom til Egyptarland; med Jakob kom dei, kvar med sin huslyd:
| ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ |
2 Ruben og Simeon og Levi og Juda,
| ראובן שמעון לוי ויהודה׃ |
3 Issakar og Sebulon og Benjamin,
| יששכר זבולן ובנימן׃ |
4 Dan, Naftali, Gad og Asser.
| דן ונפתלי גד ואשר׃ |
5 Med alle i hop var det sytti mann som var ætta frå Jakob; Josef han var no alt i Egyptarland.
| ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃ |
6 Og Josef døydde, og alle brørne hans, og heile den ætti.
| וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ |
7 Men Israels-folket muna og voks og auka og vart uhorveleg mannsterke, so dei fyllte heile landet.
| ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ |
8 Då kom det ein ny konge i Egyptarland, som ikkje visste noko um Josef.
| ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ |
9 Og han sagde med folki sine: «Sjå, Israels-lyden er større og sterkare enn me.
| ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃ |
10 Lat oss no fara klokt fram, so dei ikkje skal aukast so mykje! For kjem det ufred, so kunde dei gjerne slå seg i hop med uvenerne våre, og strida mot oss, og fara or landet!»
| הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃ |
11 So sette dei futar yver deim, som skulde plåga deim med tungarbeid, og dei laut byggja tvo byar med varehus for Farao; det var Pitom og Ramses.
| וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃ |
12 Men di meir dei plåga deim, di meir auka dei, og di meir breidde dei seg ut, og egyptarane tok til å fæla for Israels-folket.
| וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ |
13 Soleis nøydde dei no Israels-folket til å træla for seg,
| ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ |
14 og gjorde livet surt for deim med hardt arbeid i leirtaki og tiglverki og med allslags jordarbeid: alt arbeidet dei vilde ha gjort, det truga dei deim til å gjera.
| וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ |
15 Og kongen i Egyptarland sagde til dei hebraiske ljosmøderne - den eine av dei heitte Sifra og den andre Pua -:
| ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ |
16 «Kvar gong de hjelper ei hebraisk barnsengkona, » sagde han, «so skal de sjå i fødestolen: Er det son ho hev fenge, so drep honom! er det dotter, so må ho liva.»
| ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ |
17 Men ljosmøderne hadde age for Gud, og gjorde ikkje som kongen i Egyptarland sagde, men let småsveinarne liva.
| ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ |
18 Då kalla kongen ljosmøderne fyre seg, og sagde med deim: «Kvi gjer de dette og let sveinborni liva?»
| ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ |
19 «Dei hebraiske konorne er ikkje som dei egyptiske, » svara ljosmøderne; «dei er sterkare; innan ljosmori kjem, hev dei fenge barnet.»
| ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃ |
20 Då gjorde Gud vel imot ljosmøderne; og folket auka, og vart ovleg mangment.
| וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ |
21 Og for di ljosmøderne hadde age for Gud, so gav han deim ætt og avkjøme.
| ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ |
22 Men Farao sende bod utyver til heile folket sitt og sagde: «Kvar son som kjem til verdi, skal de kasta i elvi; berre døtterne skal de lata liva!»
| ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃ |
