5 Mosebok 6
1 Dette er dei bodi og loverne og rettarne som Herren, dykkar Gud, sagde eg skulde læra dykk, og som han vil de skal liva etter i det landet de er på vegen til og skal leggja under dykk.
| וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם--לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה |
2 Ottast du Herren, din Gud, og held du heile ditt liv alle bodi og loverne hans, som eg ber fram for deg no, du og son din og soneson din, då skal dagarne dine verta mange på jordi.
| למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך--ולמען יארכן ימיך |
3 So høyr då bodi hans, Israel, og ber deim i hugen, og liv etter deim! Då skal det ganga deg vel, og de skal aukast og trivast i eit land som fløymer med mjølk og honning, soleis som Herren, din fedregud, hev sagt med deg.
| ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--ארץ זבת חלב ודבש |
4 Høyr, Israel! Herren er vår Gud, Herren åleine.
| שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד |
5 Du skal elska Herren, din Gud, av alt ditt hjarta og av all din hug og av all di magt.»
| ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך |
6 Og desse ordi som eg lærer deg no, skal du gøyma i hjarta;
| והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום--על לבבך |
7 og du skal prenta deim inn i borni dine, og tala um deim når du sit heime, og når du gjeng etter vegen, og når du legg deg, og når du ris upp att;
| ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך |
8 og du skal binda deim på handi di til eit merke, og bera deim som eit hovudband yver augo,
| וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך |
9 og skriva deim på dørskierne i huset ditt og på portarne dine.
| וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך |
10 No fører Herren din Gud deg inn i det landet som han lova federne dine, Abraham og Isak og Jakob, at han vilde gjeva deg, til store og væne byar som du ikkje hev bygt,
| והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב--לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית |
11 og fulle hus, som du ikkje hev fyllt, til gravne brunnar, som du ikkje hev grave, og hagar med vin- og oljetre, som du ikkje hev sett. Når du då nyt godt av alt dette,
| ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת |
12 so agta deg at du ikkje gløymer Herren, som henta deg ut or Egyptarlandet, or slavehuset.
| השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים |
13 Herren, din Gud, skal du ottast, og honom skal du tena, og ved hans namn skal du sverja.
| את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע |
14 Far ikkje etter andre gudar, som folki rundt ikring dykkar fer etter!
| לא תלכון אחרי אלהים אחרים--מאלהי העמים אשר סביבותיכם |
15 For Herren, din Gud, som er midt imillom dykk, han er ein streng Gud; han kunde harmast på dykk, so han rudde dykk ut or verdi.
| כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה |
16 De må ikkje freista Herren, dykkar Gud, soleis som de gjorde i Massa.
| לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה |
17 Trutt skal de fylgja dei bodi og loverne og fyresegnerne som Herren, din Gud, hev gjeve deg,
| שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך |
18 og gjera det som er godt og rett i hans augo. Då skal det ganga deg vel; du skal få eiga det gilde landet som Herren lova federne dine,
| ועשית הישר והטוב בעיני יהוה--למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך |
19 og han skal driva ut alle fiendar for deg, soleis som han hev sagt.
| להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה |
20 Når son din sidan spør deg: «Korleis er det med desse loverne og fyresegnerne og bodi som Herren, vår Gud, hev gjeve dykk?»
| כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם |
21 då skal du segja med honom: «Me var trælar hjå Farao i Egyptarland; men Herren førde oss med fast hand ut or Egyptarlandet.
| ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה |
22 Og Herren let store og øgjelege teikn og under henda i Egyptarland, med Farao og heile folket hans, midt for augo våre.
| ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו--לעינינו |
23 Men oss førde han burt; han vilde fylgja oss til det landet han hadde lova federne våre, og gjeva oss det.
| ואותנו הוציא משם--למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו |
24 Då sette han oss fyre å halda alle desse bodi, og ottast Herren, vår Gud, so det skulde ganga oss vel alle dagar, og han kunde lata oss liva, som han til dessa hev gjort.
| ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו--לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה |
25 Og det skal reknast oss til rettferd at me held alle desse bodi og liver etter deim for Herrens augo, soleis som han hev sagt oss.»
| וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו--כאשר צונו |
