5 Mosebok 23
1 Den som er klakka eller skoren på blygsli, må ikkje vera med i Herrens lyd.
| לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה |
2 Den som er av urein ætt, må ikkje vera med i Herrens lyd; jamvel etterkomarane hans, radt til tiande leden, skal vera utestengde frå Herrens lyd.
| לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה |
3 Ein ammonit eller moabit må ikkje vera med i Herrens lyd; jamvel etterkomarane deira radt til tiande leden skal allstødt vera utestengde frå Herrens lyd,
| לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם |
4 for di dei ikkje møtte dykk ikkje på vegen med brød og vatn då de kom frå Egyptarland, og for di dei leigde Bileam, son åt Beor frå Petor i Mesopotamia til å lysa våbøn yver deg,
| על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים--לקללך |
5 men Herren, din Gud, vilde ikkje høyra på Bileam; han vende våbøni um til velsigning for deg, av di han hadde deg kjær.
| ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך |
6 Aldri i dine livedagar skal du syta for deira velferd og lukka.
| לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם |
7 Edomitarne skal du ikkje hava stygg til; for dei er skyldfolket ditt. Egyptarane skal du heller ikkje hava stygg til; for du hev havt tilhald i landet deira.
| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו |
8 Etterkomarane deira i tridje leden kann få vera med i Herrens lyd.
| בנים אשר יולדו להם דור שלישי--יבא להם בקהל יהוה |
9 Når du tek ut i strid med fienden, og slær læger, so skal du agta deg for alt som er usømelegt.
| כי תצא מחנה על איביך ונשמרת--מכל דבר רע |
10 Er ein av dykk urein etter noko som hev hendt honom um natti, so skal han ganga ut or lægret og må ikkje koma inn att
| כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה--ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה |
11 fyrr det lid mot kvelden; då skal han lauga seg, og når soli hev gladt, kann han koma inn i lægret.
| והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה |
12 Utanfor lægret skal du hava ein stad som ligg for seg sjølv; dit skal du ganga dine ærender.
| ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ |
13 Og millom tølorne dine skal du hava ei hakka; med den skal du grava attyver det som kjem ifrå deg når du sit der ute.
| ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך |
14 For Herren, din Gud, er med deg i lægret; han vil hjelpa deg, og gjeva fienden i di magt; difor skal lægret ditt vera helga; han må ikkje sjå noko ufyse der; for då vender han ryggen til, og gjeng ifrå deg.
| כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך |
15 Ein træl som hev rømt frå herren sin, og tydt seg til deg, skal du ikkje senda attende til herren hans.
| לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו |
16 Lat honom få bu kvar han vil i landet ditt, i ein av byarne dine, der han likar seg best, og ver ikkje hard imot honom!
| עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך--בטוב לו לא תוננו |
17 Det må ikkje finnast møy eller svein i Israel som vigjer seg til skjøkjelivnad.
| לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל |
18 Kom ikkje med skjøkjeløn eller tevepengar inn i huset åt Herren, din Gud, um du so skulle ha lova sovore! For alle slike pengar er ein styggedom for Herren, din Gud.
| לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך--לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם |
19 Du skal ikkje taka renta av ein landsmann, korkje for pengar eller matvaror eller noko anna som dei tek renta for.
| לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך |
20 Ein utlending kann du taka renta av, men av ein landsmann må du ikkje taka renta; då skal Herren, din Gud, velsigna deg i alt du tek deg fyre i det landet du kjem til å eiga.
| לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך--למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה |
21 Når du hev gjort ein lovnad til Herren, din Gud, so må du ikkje drygja med å halda det du hev lova; elles kjem Herren til å krevja deg etter det, og du fær synd på deg.
| כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא |
22 Um du let vera å gjera nokon lovnad, so hev du ingi synd på deg for det;
| וכי תחדל לנדר--לא יהיה בך חטא |
23 men ordet du hev gjeve, det skal du koma i hug, og halda det, soleis som du av fri vilje og med din eigen munn hev lova Herren, din Gud.
| מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך |
24 Kjem du inn i annan manns vinhage, so kann du eta druvor, so mykje du vil, til du er nøgd; men du må ikkje henta i kopp.
| כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן |
25 Kjem du inn i annan manns åker, so kann du taka aks med handi; men sigd må du ikkje koma med i annan manns åker.
| כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך |
