2 Korintierne 2
1 Men eg sette meg fyre for mi eigi skuld, at eg ikkje atter vilde koma til dykk med sorg.
| ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת׃ |
2 For um eg gjer dykk sorg, kven er det då som gjer meg glad, utan den som eg gjer sorg?
| כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי׃ |
3 Og eg skreiv til dykk just difor, at eg ikkje, når eg kom, skulde få sorg av deim som eg skulde hava gleda av, då eg hev den tiltru til dykk alle, at mi gleda er gleda for dykk alle.
| וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃ |
4 For i myki trengsla og hjartans tyngsla skreiv eg dykk til med mange tåror, ikkje for di at de skulde få sorg, men at de skulde kjenna den kjærleiken som eg serleg hev til dykk.
| כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃ |
5 Men um nokon hev gjort sorg, so er det ikkje meg han hev gjort sorg, men til deils - at eg ikkje skal vera for hard - dykk alle.
| ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת׃ |
6 Det er nok for honom med den refsingi han hev fenge av dei fleste,
| ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃ |
7 so at de heller må tilgjeva og trøysta honom, so han ikkje skal ganga under i endå tyngre sorg.
| ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃ |
8 Difor bed eg dykk at de må lata kjærleik råda mot honom.
| על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה׃ |
9 For difor var det og eg skreiv, at eg skulde få vita um de held prøva, um de er lyduge i alt.
| כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון׃ |
10 Men den som de tilgjev, honom tilgjev eg og. For det eg hev tilgjeve - um eg hev havt noko å tilgjeva - det hev eg gjort for dykkar skuld, for Kristi åsyn,
| ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח׃ |
11 so me ikkje skal verta dåra av Satan; for me er ikkje uvitande um hans råder.
| פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃ |
12 Då eg kom til Troas for Kristi evangelium skuld, og ei dør var opna for meg i Herren,
| ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו׃ |
13 hadde eg ikkje ro i mi ånd, av di eg ikkje fann Titus, bror min, men eg skildest frå deim og for til Makedonia.
| לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא׃ |
14 Men Gud vere takk, som alltid fører oss fram på sigerferd i Kristus og ved oss openberrar angen av kunnskapen um honom på kvar stad!
| אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃ |
15 For me er Kristi huglege ange for Gud millom deim som vert frelste, og millom deim som vert fortapte,
| כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃ |
16 for desse ein ange av daude til daude, for hine ein ange av liv til liv. Og kven er vel dugleg til dette?
| לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃ |
17 For me er ikkje slike som dei mange, at me falskar Guds ord til eigi vinning, men som i reinleik, ja, som av Gud talar me for Guds åsyn i Kristus.
| כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח׃ |
