Salmenes 78
1 En læresalme av Asaf. Lytt, mitt folk, til min lære, bøi eders ører til min munns ord!
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי |
2 Jeg vil oplate min munn med tankesprog, jeg vil la utstrømme gåtefulle ord fra fordums tid.
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם |
3 Det vi har hørt og vet, og det våre fedre har fortalt oss,
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו |
4 det vil vi ikke dølge for deres barn, men for den kommende slekt fortelle Herrens pris og hans styrke og de undergjerninger som han har gjort.
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה |
5 Han har reist et vidnesbyrd i Jakob og satt en lov i Israel, som han bød våre fedre å kunngjøre sine barn,
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם |
6 forat den kommende slekt, de barn som skulde fødes, kunde kjenne dem, kunde stå frem og fortelle dem for sine barn
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם |
7 og sette sitt håp til Gud og ikke glemme Guds gjerninger, men holde hans bud
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו |
8 og ikke være som deres fedre, en opsetsig og gjenstridig slekt, en slekt som ikke gjorde sitt hjerte fast, og hvis ånd ikke var trofast mot Gud.
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו |
9 Efra'ims barn, de rustede bueskyttere, vendte om på stridens dag.
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב |
10 De holdt ikke Guds pakt og vilde ikke vandre i hans lov,
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת |
11 og de glemte hans store gjerninger og de under som han hadde latt dem se.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם |
12 For deres fedres øine hadde han gjort under i Egyptens land, på Soans mark.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען |
13 Han kløvde havet og lot dem gå gjennem det og lot vannet stå som en dynge.
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד |
14 Og han ledet dem ved skyen om dagen og hele natten ved ildens lys.
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש |
15 Han kløvde klipper i ørkenen og gav dem å drikke som av store vanndyp.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה |
16 Og han lot bekker gå ut av klippen og vann flyte ned som strømmer.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים |
17 Men de blev ennu ved å synde mot ham, å være gjenstridige mot den Høieste i ørkenen.
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה |
18 Og de fristet Gud i sitt hjerte, så de krevde mat efter sin lyst.
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם |
19 Og de talte mot Gud, de sa: Kan vel Gud dekke bord i ørkenen?
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר |
20 Se, han har slått klippen så det fløt ut vann, og bekker strømmet over; mon han også kan gi brød, eller kan han komme med kjøtt til sitt folk?
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו |
21 Derfor, da Herren hørte det, harmedes han, og ild optendtes mot Jakob, og vrede reiste sig mot Israel,
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל |
22 fordi de ikke trodde på Gud og ikke stolte på hans frelse.
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו |
23 Og han gav skyene der oppe befaling og åpnet himmelens porter.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח |
24 Og han lot manna regne over dem til føde og gav dem himmelkorn.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו |
25 Englebrød åt enhver; han sendte dem næring til mette.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע |
26 Han lot østenvinden fare ut i himmelen og førte sønnenvinden frem ved sin styrke.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן |
27 Og han lot kjøtt regne ned over dem som støv og vingede fugler som havets sand,
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף |
28 og han lot dem falle ned midt i deres leir, rundt omkring deres boliger.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו |
29 Og de åt og blev såre mette, og det de lystet efter, gav han dem.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם |
30 De hadde ennu ikke latt fare det de lystet efter, ennu var deres mat i deres munn,
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
31 da reiste Guds vrede sig mot dem, og han herjet blandt deres kraftfulle menn, og Israels unge menn slo han ned.
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע |
32 Med alt dette syndet de enda og trodde ikke på hans undergjerninger.
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו |
33 Derfor lot han deres dager svinne bort i tomhet og deres år i forskrekkelse.
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה |
34 Når han herjet blandt dem, da spurte de efter ham og vendte om og søkte Gud
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל |
35 og kom i hu at Gud var deres klippe, og den høieste Gud deres gjenløser.
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם |
36 Men de smigret for ham med sin munn og løi for ham med sin tunge.
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו |
37 Og deres hjerte hang ikke fast ved ham, og de var ikke tro mot hans pakt.
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו |
38 Men han, han er miskunnelig, han tilgir misgjerning og forderver ikke; mange ganger lot han sin vrede vende om og lot ikke all sin harme bryte frem.
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו |
39 Og han kom i hu at de var kjød, et åndepust som farer avsted og ikke kommer tilbake.
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב |
40 Hvor titt var de ikke gjenstridige mot ham i ørkenen, gjorde ham sorg på de øde steder!
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון |
41 Og de fristet Gud på ny og krenket Israels Hellige.
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו |
42 De kom ikke hans hånd i hu den dag han forløste dem fra fienden,
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר |
43 han som gjorde sine tegn i Egypten og sine under på Soans mark.
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען |
44 Han gjorde deres elver til blod, og sine rinnende vann kunde de ikke drikke.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון |
45 Han sendte imot dem fluesvermer som fortærte dem, og frosk som fordervet dem.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם |
46 Og han gav gnageren deres grøde og gresshoppen deres høst.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה |
47 Han slo deres vintrær ned med hagl og deres morbærtrær med haglstener.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
48 Og han overgav deres fe til haglet og deres hjorder til ildsluer.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים |
49 Han slapp sin brennende vrede løs mot dem, harme og forbitrelse og trengsel, en sending av ulykkes-bud.
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים |
50 Han brøt vei for sin vrede, sparte ikke deres sjel for døden, overgav deres liv til pesten.
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר |
51 Og han slo alle førstefødte i Egypten, styrkens førstegrøde i Kams telter.
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם |
52 Og han lot sitt folk bryte op som en fåreflokk og førte dem som en hjord i ørkenen.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר |
53 Og han ledet dem tryggelig, og de fryktet ikke, men havet skjulte deres fiender.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים |
54 Og han førte dem til sitt hellige landemerke, til det berg hans høire hånd hadde vunnet.
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו |
55 Og han drev hedningene ut for deres åsyn og lot deres land tilfalle dem som arvedel og lot Israels stammer bo i deres telter.
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל |
56 Men de fristet Gud, den Høieste, og var gjenstridige mot ham, og de aktet ikke på hans vidnesbyrd.
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו |
57 De vek av og var troløse, som deres fedre, de vendte om, likesom en bue som svikter.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה |
58 Og de vakte hans harme med sine offerhauger og gjorde ham nidkjær med sine utskårne billeder.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו |
59 Gud hørte det og blev vred, og han blev såre kjed av Israel.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל |
60 Og han forlot sin bolig i Silo, det telt han hadde opslått blandt menneskene.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם |
61 Og han overgav sin styrke til fangenskap og sin herlighet i fiendens hånd.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר |
62 Og han overgav sitt folk til sverdet og harmedes på sin arv.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר |
63 Ild fortærte dets unge menn, og dets jomfruer fikk ingen brudesang.
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו |
64 Dets prester falt for sverdet, og dets enker holdt ikke klagemål.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה |
65 Da våknet Herren som en sovende, som en helt som jubler av vin.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין |
66 Og han slo sine motstandere tilbake, påførte dem en evig skam.
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו |
67 Og han forkastet Josefs telt og utvalgte ikke Efra'ims stamme,
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר |
68 men han utvalgte Juda stamme, Sions berg som han elsket.
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב |
69 Og han bygget sin helligdom lik høie fjell, lik jorden, som han har grunnfestet for evig tid.
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם |
70 Og han utvalgte David, sin tjener, og tok ham fra fårehegnene;
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן |
71 fra de melkende får som han gikk bakefter, hentet han ham til å vokte Jakob, sitt folk, og Israel, sin arv.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו |
72 Og han voktet dem efter sitt hjertes opriktighet og ledet dem med sin forstandige hånd.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם |
