Salmenes 73
1 En salme av Asaf. Ja, Gud er god mot Israel, mot de rene av hjertet.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב |
2 Men jeg - nær hadde mine føtter snublet, på lite nær var mine trin glidd ut.
| ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי |
3 For jeg harmedes over de overmodige da jeg så at det gikk de ugudelige vel.
| כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה |
4 For de er fri for lidelser inntil sin død, og deres styrke er vel ved makt.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם |
5 De kjenner ikke til nød som andre folk, og de blir ikke plaget som andre mennesker.
| בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו |
6 Derfor er overmot deres halssmykke, vold omhyller dem som et klædebon.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו |
7 Deres øine står ut av fedme, hjertets tanker bryter frem.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב |
8 De håner og taler i ondskap om undertrykkelse; fra det høie taler de.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו |
9 De løfter sin munn op til himmelen, og deres tunge farer frem på jorden.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ |
10 Derfor får de sitt folk til å vende sig om til dem, og vann i overflod suger de i sig.
| לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו |
11 Og de sier: Hvorledes skulde Gud vite noget? Er det vel kunnskap hos den Høieste?
| ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון |
12 Se, dette er de ugudelige, og evig trygge vokser de i velmakt.
| הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל |
13 Ja, forgjeves har jeg renset mitt hjerte og tvettet mine hender i uskyld;
| אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי |
14 jeg blev dog plaget hele dagen, og hver morgen kom til mig med tukt.
| ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים |
15 Dersom jeg hadde sagt: Jeg vil tale således, se, da hadde jeg vært troløs mot dine barns slekt.
| אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי |
16 Og jeg tenkte efter for å forstå dette; det var en plage i mine øine
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני |
17 - inntil jeg gikk inn i Guds helligdommer og gav akt på deres endelikt.
| עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם |
18 Ja, på glatte steder setter du dem; du lot dem falle, så de gikk til grunne.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות |
19 Hvor de blev ødelagt i et øieblikk! De gikk under og tok ende med forferdelse.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות |
20 Likesom en akter for intet en drøm når en har våknet op, således akter du, Herre, deres skyggebillede for intet når du våkner op.
| כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה |
21 Når mitt hjerte var bittert, og det stakk mig i mine nyrer,
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן |
22 da var jeg ufornuftig og forstod intet; som et dyr var jeg imot dig.
| ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך |
23 Men jeg blir alltid hos dig, du har grepet min høire hånd.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני |
24 Du leder mig ved ditt råd, og derefter optar du mig i herlighet.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני |
25 Hvem har jeg ellers i himmelen? Og når jeg har dig, har jeg ikke lyst til noget på jorden.
| מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ |
26 Vansmekter enn mitt kjød og mitt hjerte, så er dog Gud mitt hjertes klippe og min del evindelig.
| כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם |
27 For se, de som holder sig borte fra dig, går til grunne; du utrydder hver den som faller fra dig i hor.
| כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך |
28 Men for mig er det godt å holde mig nær til Gud; jeg setter min lit til Herren, Israels Gud, for å fortelle alle dine gjerninger.
| ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך |
