Salmenes 71
1 Til dig, Herre, setter jeg min lit; la mig aldri i evighet bli til skamme!
| בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם |
2 Utfri mig og redd mig ved din rettferdighet! Bøi ditt øre til mig og frels mig!
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני |
3 Vær mig en klippe til bolig, dit jeg alltid kan gå, du som har fastsatt frelse for mig! For du er min klippe og min festning.
| היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה |
4 Min Gud, utfri mig av den ugudeliges hånd, av den urettferdiges og undertrykkerens vold!
| אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ |
5 For du er mitt håp, Herre, Herre min tillit fra min ungdom av.
| כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי |
6 Til dig har jeg støttet mig fra mors liv av; du er den som drog mig ut av min mors skjød; om dig vil jeg alltid synge min lovsang.
| עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד |
7 Som et under har jeg vært for mange, men du er min sterke tilflukt.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז |
8 Min munn er full av din pris, hele dagen av din herlighet.
| ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך |
9 Forkast mig ikke i alderdommens tid, forlat mig ikke når min kraft forgår!
| אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני |
10 For mine fiender har sagt om mig, de som tar vare på mitt liv, rådslår tilsammen
| כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו |
11 og sier: Gud har forlatt ham; forfølg og grip ham, for det er ingen som redder!
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל |
12 Gud, vær ikke langt borte fra mig! Min Gud, skynd dig å hjelpe mig!
| אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) |
13 La dem som står mig efter livet, bli til skamme og gå til grunne! La dem som søker min ulykke, bli klædd i skam og spott!
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי |
14 Og jeg vil alltid håpe, og til all din pris vil jeg legge ny pris.
| ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך |
15 Min munn skal fortelle om din rettferdighet, hele dagen om din frelse; for jeg vet ikke tall derpå.
| פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות |
16 Jeg vil fremføre Herrens, Israels Guds veldige gjerninger, jeg vil prise din rettferdighet, din alene.
| אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך |
17 Gud, du har lært mig det fra min ungdom av, og inntil nu kunngjør jeg dine undergjerninger.
| אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך |
18 Forlat mig da heller ikke inntil alderdommen og de grå hår, Gud, inntil jeg får kunngjort din arm for efterslekten, din kraft for hver den som skal komme.
| וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך |
19 Og din rettferdighet, Gud, når til det høie; du som har gjort store ting, Gud, hvem er som du?
| וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך |
20 Du som har latt oss se mange trengsler og ulykker, du vil igjen gjøre oss levende og igjen dra oss op av jordens avgrunner.
| אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני |
21 Du vil øke min storhet og vende om og trøste mig.
| תרב גדלתי ותסב תנחמני |
22 Så vil jeg også prise dig med harpespill, din trofasthet, min Gud! Jeg vil lovsynge dig til citar, du Israels Hellige!
| גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל |
23 Mine leber skal juble, for jeg vil lovsynge dig, og min sjel, som du har forløst.
| תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית |
24 Min tunge skal også hele dagen tale om din rettferdighet; for de er blitt til spott, de er blitt til skamme, de som søker min ulykke.
| גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי |
