Salmenes 46

1 Til sangmesteren; av Korahs barn; efter Alamot; en sang. Gud er vår tilflukt og vår styrke, en hjelp i trengsler, funnet såre stor.

לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי־קֹרַח עַֽל־עֲלָמוֹת שִֽׁיר׃ אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹֽד׃

2 Derfor frykter vi ikke, om jorden omskiftes, og om fjell rokkes i havets hjerte,

עַל־כֵּן לֹֽא־נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּֽים׃

3 om dets bølger bruser og skummer, og fjell bever ved dets overmot. (Sela)

יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשֽׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶֽלָה׃

4 En strøm - dens bekker gleder Guds stad, den Høiestes hellige bolig.

נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר־אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיֽוֹן׃

5 Gud er midt i den, den skal ikke rokkes; Gud hjelper den når morgenen bryter frem.

אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל־תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּֽקֶר׃

6 Folkeferd bruste, riker blev rokket; han lot sin røst høre, jorden smeltet.

הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָֽרֶץ׃

7 Herren, hærskarenes Gud, er med oss; Jakobs Gud er vår faste borg. (Sela)

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּֽב־לָנוּ אֱלֹהֵי יַֽעֲקֹב סֶֽלָה׃

8 Kom, se Herrens gjerninger, som har gjort ødeleggelse på jorden!

לְֽכוּ־חֲזוּ מִפְעֲלוֹת יְהֹוָה אֲשֶׁר־שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָֽרֶץ׃

9 Han gjør ende på krigene over hele jorden, bryter buen sønder og hugger spydet av; vognene brenner han op med ild.

מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד־קְצֵה הָאָרֶץ קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵֽשׁ׃

10 Hold op og kjenn at jeg er Gud! Jeg er ophøiet iblandt folkene, ophøiet på jorden.

הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּֽי־אָנֹכִי אֱלֹהִים אָרוּם בַּגּוֹיִם אָרוּם בָּאָֽרֶץ׃

11 Herren, hærskarenes Gud, er med oss; Jakobs Gud er vår faste borg. (Sela)

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּֽב־לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה׃