Salmenes 31
1 Til sangmesteren; en salme av David. Til dig, Herre, tar jeg min tilflukt. La mig aldri i evighet bli til skamme, frels mig ved din rettferdighet!
| למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃ |
2 Bøi ditt øre til mig, skynd dig og redd mig, vær mig et klippevern, en borg til å frelse mig!
| הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃ |
3 For du er min klippe og min borg, og for ditt navns skyld vil du føre og lede mig.
| כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃ |
4 Du vil føre mig ut av garnet som de lønnlig har lagt for mig; for du er mitt vern.
| תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃ |
5 I din hånd overgir jeg min ånd; du forløser mig, Herre, du trofaste Gud.
| בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃ |
6 Jeg hater dem som akter på tomme avguder, men jeg, jeg setter min lit til Herren.
| שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃ |
7 Jeg vil fryde og glede mig over din miskunnhet, at du har sett min elendighet, aktet på min sjels trengsler;
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃ |
8 du har ikke overgitt mig i fiendehånd, du har satt mine føtter på et rummelig sted.
| ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃ |
9 Vær mig nådig, Herre! for jeg er i trengsel; borttæret av sorg er mitt øie, min sjel og mitt legeme.
| חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃ |
10 For mitt liv svinner bort med sorg, og mine år med sukk; min kraft er brutt for min misgjernings skyld, og mine ben er uttæret.
| כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃ |
11 For alle mine fienders skyld er jeg blitt til stor spott for mine naboer og til en skrekk for mine kjenninger; de som ser mig på gaten, flyr for mig.
| מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃ |
12 Jeg er glemt og ute av hjertet som en død, jeg er blitt som et ødelagt kar.
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃ |
13 For jeg hører baktalelse av mange, redsel fra alle kanter, idet de rådslår sammen imot mig; de lurer på å ta mitt liv.
| כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃ |
14 Men jeg, jeg setter min lit til dig, Herre! Jeg sier: Du er min Gud.
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃ |
15 I din hånd er mine tider; redd mig av mine fienders hånd og fra mine forfølgere!
| בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃ |
16 La ditt åsyn lyse over din tjener, frels mig ved din miskunnhet!
| האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃ |
17 Herre, la mig ikke bli til skamme! for jeg kaller på dig. La de ugudelige bli til skamme, bli tause i dødsriket! (Sheol h7585)
| יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585) |
18 La løgnens leber bli målløse, som taler frekt imot den rettferdige med overmot og forakt!
| תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃ |
19 Hvor stor din godhet er, som du har gjemt for dem som frykter dig, som du har vist mot dem som tar sin tilflukt til dig, for menneskenes barns øine!
| מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃ |
20 Du skjuler dem i ditt åsyns skjul for menneskers sammensvergelser, du gjemmer dem i en hytte for tungers kiv.
| תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃ |
21 Lovet være Herren! for han har underlig vist sin miskunnhet imot mig i en fast by.
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃ |
22 Og jeg, jeg sa i min angst: Jeg er revet bort fra dine øine. Dog hørte du mine inderlige bønners røst, da jeg ropte til dig.
| ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃ |
23 Elsk Herren, alle I hans fromme! Herren vokter de trofaste og gjengjelder rikelig den som farer overmodig frem.
| אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃ |
24 Vær ved godt mot, og eders hjerte være sterkt, alle I som venter på Herren!
| חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃ |
