Salmenes 146

1 Halleluja! Min sjel, lov Herren!

הַֽלְלוּ־יָהּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָֽה׃

2 Jeg vil love Herren så lenge jeg lever; jeg vil lovsynge min Gud så lenge jeg er til.

אֲהַלְלָה יְהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵֽאלֹהַי בְּעוֹדִֽי׃

3 Sett ikke eders lit til fyrster, til et menneskebarn, hos hvem det ikke er frelse!

אַל־תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן־אָדָם ׀ שֶׁאֵֽין לוֹ תְשׁוּעָֽה׃

4 Farer hans ånd ut, så vender han tilbake til sin jord; på den samme dag er det forbi med hans tankes råd.

תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃

5 Salig er den hvis hjelp er Jakobs Gud, hvis håp står til Herren, hans Gud,

אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל־יְהוָה אֱלֹהָֽיו׃

6 som gjorde himmel og jord, havet og alt hvad i dem er, som er trofast til evig tid,

עֹשֶׂה ׀ שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָֽם׃

7 som hjelper de undertrykte til deres rett, som gir de hungrige brød. Herren løser de bundne,

עֹשֶׂה מִשְׁפָּט ׀ לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְהוָה מַתִּיר אֲסוּרִֽים׃

8 Herren åpner de blindes øine, Herren opreiser de nedbøiede, Herren elsker de rettferdige,

יְהוָה ׀ פֹּקֵחַ עִוְרִים יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְהוָה אֹהֵב צַדִּיקִֽים׃

9 Herren bevarer de fremmede; farløse og enker holder han oppe, men de ugudeliges vei gjør han kroket.

יְהוָה ׀ שֹׁמֵר אֶת־גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּֽת׃

10 Herren skal være konge evindelig, din Gud, Sion, fra slekt til slekt. Halleluja!

יִמְלֹךְ יְהוָה ׀ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃