Salmenes 141
1 En salme av David. Herre, jeg kaller på dig, skynd dig til mig! Vend øret til min røst, nu jeg roper til dig!
| מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ |
2 La min bønn gjelde som røkoffer for ditt åsyn, mine henders opløftelse som et aften-matoffer!
| תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ |
3 Herre, sett vakt for min munn, vokt mine lebers dør!
| שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ |
4 Bøi ikke mitt hjerte til noget ondt, til å gjøre ugudelighets-gjerninger sammen med menn som gjør urett, og la mig ikke ete av deres fine retter!
| אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ |
5 La en rettferdig slå mig i kjærlighet og tukte mig! For sådan hodeolje vegre mitt hode sig ikke! Varer det enn ved, så setter jeg min bønn imot deres ondskap.
| יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ |
6 Deres dommere blir nedstyrtet og gitt klippen i vold, og selv forstår de at mine ord var liflige.
| נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ |
7 Som når en pløier og kløver jorden, således ligger våre ben spredt ved dødsrikets port. (Sheol h7585)
| כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol h7585) |
8 For til dig, Herre, Herre, ser mine øine, til dig tar jeg min tilflukt; utøs ikke min sjel!
| כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ |
9 Bevar mig for fellen som de har stilt op for mig, og for deres snarer som gjør urett!
| שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ |
10 La de ugudelige falle i sine egne garn, mens jeg går uskadd forbi!
| יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ |
