Salmenes 102
1 En bønn av en elendig, når han vansmekter og utøser sin sorg for Herrens åsyn. Herre, hør min bønn og la mitt rop komme til dig!
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Skjul ikke ditt åsyn for mig på den dag jeg er i nød! Bøi ditt øre til mig! På den dag jeg roper, skynd dig å svare mig!
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 For mine dager er faret bort som en røk, og mine ben er forbrent som en brand.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 Mitt hjerte er stukket som en urt og fortørket; for jeg har glemt å ete mitt brød.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 For mine lydelige sukks skyld henger mine ben ved mitt kjøtt.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 Jeg ligner pelikanen i ørkenen, jeg er som uglen på øde steder.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 Jeg våker og er blitt som en enslig fugl på taket.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 Hele dagen spotter mine fiender mig; de som raser mot mig, sverger ved mig.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 For jeg eter aske som brød og blander min drikk med gråt
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 for din vredes og din harmes skyld; for du har løftet mig op og kastet mig bort.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 Mine dager er som en hellende skygge, og selv visner jeg som en urt.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 Men du, Herre, du troner til evig tid, og ditt minne varer fra slekt til slekt.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 Du vil reise dig, du vil forbarme dig over Sion; for det er tiden til å være det nådig, timen er kommet.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 For dine tjenere elsker dets stener, og de ynkes over dets støv.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 Og hedningene skal frykte Herrens navn, og alle jordens konger din herlighet.
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 For Herren har bygget Sion, han har åpenbaret sig i sin herlighet.
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 Han har vendt sig til de hjelpeløses bønn, og han har ikke foraktet deres bønn.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 Dette skal bli opskrevet for den kommende slekt, og det folk som skal skapes, skal love Herren.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 For han har sett ned fra sin hellige høide, Herren har fra himmelen skuet til jorden
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 for å høre den fangnes sukk, for å løse dødens barn,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 forat de i Sion skal forkynne Herrens navn og hans pris i Jerusalem,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 når de samler sig, folkeslagene og rikene, for å tjene Herren.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 Han har bøiet min kraft på veien, han har forkortet mine dager.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 Jeg sier: Min Gud, ta mig ikke bort midt i mine dager! Dine år varer fra slekt til slekt.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 Fordum grunnfestet du jorden, og himlene er dine henders gjerning.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 De skal forgå, men du blir stående; de skal alle eldes som et klæde, som et klædebon omskifter du dem, og de omskiftes,
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 men du er den samme, og dine år får ingen ende.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 Dine tjeneres barn skal bo i ro, og deres avkom skal stå fast for ditt åsyn.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
