Salomos Ordsprog 27
1 Ros dig ikke av den dag imorgen, for du vet ikke hvad dagen vil føde!
| אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ |
2 La en annen rose dig og ikke din egen munn, en fremmed og ikke dine egne leber!
| יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ |
3 Stenen er tung, og sanden veier meget, men dårens harme er tyngre enn begge.
| כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ |
4 Vrede er fryktelig, og harme er som en flom; men hvem kan stå sig mot avind?
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ |
5 Åpenlys irettesettelse er bedre enn kjærlighet som skjules.
| טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ |
6 Trofaste er vennens slag, men troløse er fiendens kyss.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ |
7 Den mette vraker honning, men for den sultne er alt bittert søtt.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ |
8 Lik en spurv som flyver omkring borte fra sitt rede, er en mann som vanker om borte fra sitt hjem.
| כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ |
9 Olje og røkelse gleder hjertet, og likeså en venns ømhet og opriktige råd.
| שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ |
10 Forlat ikke din venn og din fars venn, og kom ikke i din brors hus den dag du er i nød! En granne nær ved er bedre enn en bror langt borte.
| רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ |
11 Vær vis, min sønn, og gled mitt hjerte, så jeg kan svare den som håner mig!
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ |
12 Den kloke ser ulykken og skjuler sig; de uerfarne går videre og må bøte.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ |
13 Ta hans klær, han har gått i borgen for en annen, og ta pant av ham for en fremmed kvinnes skyld!
| קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ |
14 Den som velsigner sin venn med høi røst tidlig om morgenen, ham skal det regnes som en forbannelse.
| מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ |
15 Et stadig takdrypp på en regndag og en trettekjær kvinne ligner hverandre.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ |
16 Den som holder på henne, holder på vind, og hans høire hånd griper i olje.
| צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ |
17 Jern skjerpes ved jern, og en mann slipes ved å omgås andre.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ |
18 Den som passer sitt fikentre, får ete dets frukt, og den som tar vare på sin herre, blir æret.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ |
19 Likesom ansikt speiler sig mot ansikt i vannet, så finner det ene menneske sitt hjerte igjen hos det andre.
| כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ |
20 Dødsriket og avgrunnen blir ikke mette, og menneskenes øine blir heller ikke mette. (Sheol h7585)
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ (Sheol h7585) |
21 Digel er for sølv og ovn for gull, og en mann prøves efter det han roser.
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ |
22 Om du støter dåren i morteren med støteren midt iblandt grynene, så viker hans dårskap allikevel ikke fra ham.
| אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ |
23 Du bør nøie kjenne dine fårs utseende; ha omsorg for din buskap!
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ |
24 For gods varer ikke til evig tid, og en krone ikke gjennem alle slekter.
| כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ |
25 Når høiet er borte, og det unge gress kommer til syne, og fjellgresset samles inn,
| גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ |
26 så har du lam til klær og bukker til å kjøpe aker for,
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ |
27 og du har gjetemelk nok til føde for dig og ditt hus og til livsophold for dine piker.
| ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ |
