Salomos Ordsprog 14
1 Kvinners visdom bygger sitt hus, men dårskap river det ned med sine hender.
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו |
2 Den som vandrer i opriktighet, frykter Herren; men den som går krokveier, forakter ham.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו |
3 I dårens munn er et ris for hans overmot, men de vises leber er deres vern.
| בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם |
4 Hvor det ingen okser er, der er krybben tom; men rikelig vinning kommer ved oksens kraft.
| באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור |
5 Trofast vidne lyver ikke, men den som taler løgn, er et falskt vidne.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר |
6 Spotteren søker visdom, men finner den ikke; men for den forstandige er kunnskap lett å vinne.
| בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל |
7 Når du går fra en dåre, har du ikke funnet forstand på hans leber.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת |
8 Den klokes visdom er at han forstår sin vei, men dårers dårskap er at de bedrar sig selv.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה |
9 Dårer spottes av sitt eget skyldoffer, men blandt de opriktige råder Guds velbehag.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון |
10 Hjertet kjenner sin egen bitre smerte, og i dets glede blander ingen fremmed sig.
| לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר |
11 De ugudeliges hus skal ødelegges, men de opriktiges telt skal blomstre.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח |
12 Mangen vei tykkes en mann rett, men enden på det er dødens veier.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות |
13 Endog under latter har hjertet smerte, og enden på gleden er sorg.
| גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה |
14 Av sin ferd skal den frafalne mettes, og en god mann holder sig borte fra ham.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב |
15 Den enfoldige tror hvert ord, men den kloke akter på sine skritt.
| פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו |
16 Den vise frykter og holder sig fra det onde, men dåren er overmodig og trygg.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח |
17 Den bråsinte gjør dårskap, og en svikefull mann blir hatet.
| קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא |
18 De enfoldige har fått dårskap i arv, men de kloke krones med kunnskap.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת |
19 De onde må bøie sig for de gode, og de ugudelige ved den rettferdiges porter.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק |
20 Endog av sin venn blir den fattige hatet; men de som elsker en rik, er mange.
| גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים |
21 Den som forakter sin næste, synder; men salig er den som ynkes over arminger.
| בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו |
22 Skal ikke de fare vill som tenker ut det som ondt er? Men miskunnhet og trofasthet times dem som optenker godt.
| הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב |
23 Ethvert møiefullt arbeid gir vinning, men tomt snakk fører bare til tap.
| בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור |
24 De vises rikdom er deres krone, men dårenes dårskap er og blir dårskap.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת |
25 Et sanndru vidne frelser liv, men den som taler løgn, er full av svik.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה |
26 Den som frykter Herren, har et sterkt vern, og for hans barn skal Herren være en tilflukt.
| ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה |
27 Å frykte Herren er en livsens kilde, så en slipper fra dødens snarer.
| יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות |
28 Meget folk er kongens ære, men mangel på folk er fyrstens fall.
| ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון |
29 Den langmodige har stor forstand, men den bråsinte viser stor dårskap.
| ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת |
30 Et saktmodig hjerte er legemets liv, men hissighet er råttenhet i benene.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה |
31 Den som trykker en arming, håner hans skaper, men den som har medynk med den fattige, ærer skaperen.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון |
32 Når ulykken rammer den ugudelige, kastes han over ende; men den rettferdige er frimodig i døden.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק |
33 I den forstandiges hjerte holder visdommen sig stille, men i dårers indre gir den sig til kjenne.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע |
34 Rettferdighet ophøier et folk, men synden er folkenes vanære.
| צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת |
35 En klok tjener vinner kongens yndest, men over en dårlig tjener kommer hans vrede.
| רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש |
