Klagesangene 3
1 Jeg er den mann som har sett elendighet under hans vredes ris.
| אני הגבר ראה עני בשבט עברתו |
2 Mig har han ledet og ført i mørke og ikke i lys.
| אותי נהג וילך חשך ולא אור |
3 Bare mot mig vender han atter og atter sin hånd den hele dag.
| אך בי ישב יהפך ידו כל היום |
4 Han lot mitt kjøtt og min hud fortæres; han knuste mine ben.
| בלה בשרי ועורי שבר עצמותי |
5 Han bygget en mur mot mig og omringet mig med bitterhet og møie.
| בנה עלי ויקף ראש ותלאה |
6 På mørke steder lot han mig bo som de for lenge siden døde.
| במחשכים הושיבני כמתי עולם |
7 Han murte igjen for mig, så jeg ikke kan komme ut; han gjorde mine lenker tunge.
| גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי |
8 Om jeg enn ropte og skrek, lukket han sitt øre for min bønn.
| גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי |
9 Han tilmurte mine veier med hugne stener, mine stier gjorde han krokete.
| גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה |
10 En lurende bjørn var han mot mig, en løve i skjul.
| דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים |
11 Mine veier gjorde han til avveier, han sønderrev mig og ødela mig.
| דרכי סורר ויפשחני שמני שמם |
12 Han spente sin bue og stilte mig op til mål for sin pil.
| דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ |
13 Han lot sitt koggers sønner fare inn i mine nyrer.
| הביא בכליתי בני אשפתו |
14 Jeg er blitt til latter for alt mitt folk, til en spottesang for dem hele dagen.
| הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום |
15 Han mettet mig med bitre urter, han gav mig rikelig malurt å drikke.
| השביעני במרורים הרוני לענה |
16 Han knuste mine tenner, han gav mig småsten å ete, han trykte mig ned i asken.
| ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר |
17 Du forkastet mig og tok bort min fred; jeg glemte det som godt er,
| ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה |
18 og jeg sa: Det er forbi med min kraft og mitt håp til Herren.
| ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה |
19 Kom i hu min elendighet og min landflyktighet - malurt og galle!
| זכר עניי ומרודי לענה וראש |
20 Min sjel kommer det i hu og er nedbøiet i mig.
| זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי |
21 Dette vil jeg ta mig til hjerte, derfor vil jeg håpe:
| זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל |
22 Herrens miskunnhet er det at det ikke er forbi med oss; for hans barmhjertighet har ennu ikke ende.
| חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו |
23 Den er ny hver morgen, din trofasthet er stor.
| חדשים לבקרים רבה אמונתך |
24 Herren er min del, sier min sjel; derfor håper jeg på ham.
| חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו |
25 Herren er god mot dem som bier efter ham, mot den sjel som søker ham.
| טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו |
26 Det er godt at en bier i stillhet efter Herrens frelse.
| טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה |
27 Det er godt for en mann at han bærer åk i sin ungdom,
| טוב לגבר כי ישא על בנעוריו |
28 at han sitter ene og tier, når han legger byrder på ham,
| ישב בדד וידם כי נטל עליו |
29 at han trykker sin munn i støvet og sier: Kanskje det ennu er håp -
| יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה |
30 at han vender sitt kinn til den som slår ham, lar sig mette med hån.
| יתן למכהו לחי ישבע בחרפה |
31 For Herren forkaster ikke til evig tid,
| כי לא יזנח לעולם אדני |
32 men om han bedrøver, så forbarmer han sig igjen efter sin rike miskunnhet;
| כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו |
33 for det er ikke av hjertet han plager eller bedrøver menneskenes barn.
| כי לא ענה מלבו ויגה בני איש |
34 Når nogen knuser alle jordens fanger under sine føtter,
| לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ |
35 bøier mannens rett for den Høiestes åsyn
| להטות משפט גבר נגד פני עליון |
36 eller gjør en mann urett i hans sak - mon Herren ikke ser det?
| לעות אדם בריבו אדני לא ראה |
37 Hvem talte så det skjedde, uten at Herren bød det?
| מי זה אמר ותהי אדני לא צוה |
38 Er det ikke fra den Høiestes munn både de onde og de gode ting utgår?
| מפי עליון לא תצא הרעות והטוב |
39 Hvorfor klager et menneske som lever? Enhver klage over sin egen synd!
| מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו |
40 La oss ransake våre veier og granske dem, og la oss vende om til Herren!
| נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה |
41 La oss løfte vårt hjerte og våre hender til Gud i himmelen!
| נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים |
42 Vi har syndet og vært gjenstridige; du har ikke tilgitt.
| נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת |
43 Du innhyllet dig i vrede og forfulgte oss; du slo ihjel, du sparte ikke.
| סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת |
44 Du innhyllet dig i skyer, så ingen bønn trengte igjennem.
| סכותה בענן לך מעבור תפלה |
45 Til skarn og utskudd gjorde du oss midt iblandt folkene.
| סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים |
46 De spilte op sin munn mot oss alle våre fiender.
| פצו עלינו פיהם כל איבינו |
47 Gru og grav er blitt oss til del, ødeleggelse og undergang.
| פחד ופחת היה לנו השאת והשבר |
48 Bekker av tårer rinner fra mitt øie fordi mitt folks datter er gått under.
| פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי |
49 Mitt øie rinner og har ikke ro, det får ingen hvile,
| עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות |
50 før Herrens øie ser ned fra himmelen.
| עד ישקיף וירא יהוה משמים |
51 Mitt øie volder min sjel smerte for alle min stads døtres skyld.
| עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי |
52 Hårdt jaget de mig som en fugl de som var mine fiender uten årsak.
| צוד צדוני כצפור איבי חנם |
53 De vilde gjøre ende på mitt liv, de vilde kaste mig i brønnen, og de kastet sten på mig.
| צמתו בבור חיי וידו אבן בי |
54 Vannene strømmet over mitt hode; jeg sa: Jeg er fortapt.
| צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי |
55 Jeg påkalte ditt navn, Herre, fra den dypeste brønn.
| קראתי שמך יהוה מבור תחתיות |
56 Du hørte min røst; lukk ikke ditt øre for mitt rop, men la mig få lindring!
| קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי |
57 Du var nær den dag jeg kalte på dig; du sa: Frykt ikke!
| קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא |
58 Herre, du har ført min sjels sak, du har frelst mitt liv.
| רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי |
59 Herre, du har sett den urett jeg har lidt; døm i min sak!
| ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי |
60 Du har sett all deres hevn, alle deres onde råd mot mig.
| ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי |
61 Du har hørt deres hån, Herre, alle deres onde råd mot mig,
| שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי |
62 mine motstanderes tale og deres tanker mot mig den hele dag.
| שפתי קמי והגיונם עלי כל היום |
63 Akt på dem når de sitter, og når de står op! De synger spottesanger om mig.
| שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם |
64 Du vil gjøre gjengjeld mot dem, Herre, efter deres henders gjerning.
| תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם |
65 Du vil legge et dekke over deres hjerte, din forbannelse vil bli dem til del.
| תתן להם מגנת לב תאלתך להם |
66 Du vil forfølge dem i vrede og ødelegge dem, så de ikke mere finnes under Herrens himmel.
| תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה |
