Jonas 2
1 Og Jonas bad til Herren sin Gud fra fiskens buk
| ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃ |
2 og sa: Jeg kalte på Herren i min nød, og han svarte mig; fra dødsrikets skjød ropte jeg, du hørte min røst. (Sheol h7585)
| ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃ (Sheol h7585) |
3 Du kastet mig i dypet, midt i havet, og vannstrømmer omgav mig; alle dine brenninger og dine bølger gikk over mig.
| ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃ |
4 Jeg tenkte: Jeg er støtt bort fra dine øine. Men jeg skal atter skue op til ditt hellige tempel.
| ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃ |
5 Vannene omringet mig like til sjelen, dypet omgav mig, tang innhyllet mitt hode,
| אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃ |
6 til fjellenes grunnvoller sank jeg ned, jordens bommer var lukket efter mig for evig. Men du førte mitt liv op av graven, Herre min Gud!
| לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃ |
7 Da min sjel vansmektet i mig, kom jeg Herren i hu, og min bønn kom til dig i ditt hellige tempel.
| בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃ |
8 De som holder sig til de tomme avguder, de forlater sin miskunnhet.
| משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃ |
9 Men jeg vil ofre til dig med takksigelses røst; det jeg har lovt, vil jeg holde; frelsen hører Herren til.
| ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃ |
10 Så spydde fisken på Herrens bud Jonas ut på det tørre land.
| ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃ |
