Jobs 4
1 Da tok Elifas fra Teman til orde og sa:
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ |
2 Om en prøvde å tale et ord til dig, vilde du da ta det ille op? Men hvem kan vel holde sine ord tilbake?
| הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ |
3 Du har selv vist mange til rette, og maktløse hender styrket du;
| הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ |
4 dine ord reiste den snublende op, og synkende knær gjorde du sterke.
| כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ |
5 Men nu, når det gjelder dig selv, blir du utålmodig, når det rammer dig, blir du forferdet.
| כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ |
6 Er ikke din gudsfrykt din tillit, din ulastelige ferd ditt håp?
| הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ |
7 Tenk efter: Hvem omkom uskyldig, og hvor gikk rettskafne til grunne?
| זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ |
8 Efter det jeg har sett, har de som pløide urett og sådde nød, også høstet det.
| כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ |
9 De omkom for Guds ånde, og for hans vredes pust blev de til intet.
| מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ |
10 Løvens brøl og dens fryktelige røst hørtes ikke lenger, og ungløvenes tenner blev knust.
| שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ |
11 Løven omkom av mangel på rov, og løvinnens unger blev adspredt.
| ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ |
12 Og til mig stjal sig et ord; det lød for mitt øre som en hvisken,
| ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ |
13 under skiftende tanker ved nattlige syner, når dyp søvn faller på menneskene.
| בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ |
14 Frykt og beven kom over mig, så alle mine ben tok til å skjelve.
| פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ |
15 Og en ånd fór forbi mitt åsyn; hårene på mitt legeme reiste sig.
| ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ |
16 Den blev stående, men jeg skjelnet ikke klart hvorledes den så ut - det var en skikkelse som stod der for mine øine; jeg hørte en stille susen og en røst:
| יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ |
17 Er et menneske rettferdig for Gud, eller en mann ren for sin skaper?
| האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ |
18 Se, på sine tjenere stoler han ikke, og hos sine engler finner han feil,
| הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ |
19 hvor meget mere da hos dem som bor i hus av ler, og som har sin grunnvoll i støvet - de som knuses lettere enn møll.
| אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ |
20 Fra morgen til aften - så er de sønderslått; uten at nogen akter på det, går de til grunne for alltid.
| מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ |
21 Blir ikke teltsnoren dradd ut hos dem? De dør, men ikke i visdom.
| הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ |
